Порядок кануна Йом Кипура

Орах Хаим · симан 604 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
סֵדֶר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים
א“וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳”, וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא אֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי, שֶׁנֶּאֱמַר “בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם”, וְנֶאֱמַר “מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב וְגוֹ׳”, אֶלָּא עִנְיַן הַכָּתוּב הָכִינוּ עַצְמְכֶם בַּתְּשִׁיעִי לְעִנּוּי הָעֲשִׂירִי, שֶׁתֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְעַנּוֹת בָּעֲשִׂירִי, וְהוּא מֵאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא צִוָּם לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה וּלְטוֹבָתָם לְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְצִוָּם שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הָעִנּוּי.
וּמַה שֶּׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת הָאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן עִנּוּי וְלֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי, לוֹמַר לְךָ שֶׁהָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה בּוֹ מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין שְׂכַר הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹמֶה לִשְׂכַר הַמִּתְעַנֶּה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל זֶה שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה (בַּתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי) מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת (בִּשְׁנֵיהֶם).
דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִין שְׁאָר יוֹם טוֹב — צָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו.
לְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית חֲלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, מִכָּל מָקוֹם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָאֲכִילָה נֶחְשֶׁבֶת כְּעִנּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר — אֵין לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, אֶלָּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה עַל חֲלוֹמוֹ.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל חֲלוֹמוֹ עַד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ דּוֹמֶה לְשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם תַּעֲנִית אִם אֵינוֹ תַּעֲנִית חֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ״ח, אֲבָל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ עֹנֶג אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בּוֹ, וְאִם אָכַל פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ: