Видуй в минху накануне Йом Кипура

Орах Хаим · симан 607 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים — אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר אֶת הַוִּדּוּי בְּקוֹל רָם, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ הַוִּדּוּי בְּמִנְחָה אֶלָּא מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵינוֹ מַחֲזִיר אֶת הַתְּפִלָּה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי — לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְתַקֵּן שֶׁיַּחֲזֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת הַוִּדּוּי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, שֶׁמּוּעָטִין הֵן שֶׁאֵינָן בְּקִיאִים:
דאִם לֹא פֵּרֵט אֶת חֲטָאָיו אֶלָּא אָמַר סְתָם “חָטָאתִי” — יָצָא יְדֵי מִצְוַת וִדּוּי. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה נָכוֹן לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא שֶׁיֹּאמַר “עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ”, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי כֵן הוּא מִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחֲטָאָיו וּמִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם מֵעֹמֶק לִבּוֹ.
וּכְשֶׁהוּא מְפָרֵט חֲטָאָיו — יִתְוַדֶּה בְּלַחַשׁ, שֶׁאִם יִתְוַדֶּה בְּקוֹל רָם — אָסוּר לוֹ לְפָרֵט חֲטָאָיו בָּרַבִּים, לְפִי שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹד הַמָּקוֹם שֶׁמְּגַלֶּה לָרַבִּים שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחֵטְא שֶׁאֵין מְפֻרְסָם, אֲבָל חֵטְא הַמְפֻרְסָם לָרַבִּים — מֻתָּר לְפָרְטוֹ בָּרַבִּים אֲפִלּוּ בְּקוֹל רָם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין חוֹבָה לְפָרְטוֹ בְּקוֹל רָם, אֶלָּא יִפְרְטֶנּוּ בְּלַחַשׁ אִם יִרְצֶה:
הוּמַה שֶּׁאוֹמְרִים “עַל חֵטְא” עַל סֵדֶר א״ב — אֵין זֶה נִקְרָא פּוֹרֵט חֲטָאָיו, הוֹאִיל וְהַכֹּל אוֹמְרִים בְּשָׁוֶה — אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֹסַח תְּפִלָּה, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְאָמְרוֹ בְּקוֹל רָם:
וסֵדֶר הַוִּדּוּי בְּ“עַל חֲטָאִים”, שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאַחַר כָּךְ אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי, לְפִי שֶׁכָּךְ סְדוּרִים הַקָּרְבָּנוֹת בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, וְאַחַר כָּךְ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדּוּת, וְאַחַר כָּךְ מַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְאַחַר כָּךְ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ כָּרֵת וַעֲרִירִי, וְאַחַר כָּךְ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל הַקַּל קַל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ״ב:
זיֹאמַר לְשׁוֹן כַּפָּרָה לַחֲטָאִים וּלְשׁוֹן מְחִילָה לָעֲווֹנוֹת וּלְשׁוֹן סְלִיחָה לַפְּשָׁעִים, כִּי הַחֵטְא קַל מֵעָווֹן וְעָווֹן קַל מִפֶּשַׁע וְהַכַּפָּרָה גְּדוֹלָה מֵהַמְּחִילָה וְהַמְּחִילָה גְּדוֹלָה מֵהַסְּלִיחָה, לְפִיכָךְ הַחֵטְא הוּא מִתְכַּפֵּר, וְנִמְחָל הֶעָווֹן, וְנִסְלָח הַפֶּשַׁע.