Запрет мытья в Йом Кипур

Орах Хаим · симан 613 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אִסּוּר רְחִיצָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ כ״א סְעִיפִים
ארְחִיצָה כֵּיצַד? כָּל רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג אֲסוּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִשּׁוּם “אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה וְגוֹ׳”, לְפִיכָךְ אָסוּר לִרְחֹץ מִקְצָת גּוּפוֹ כְּכָל גּוּפוֹ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם — אָסוּר.
אֲבָל אִם הָיוּ יָדָיו אוֹ רַגְלָיו אוֹ שְׁאָר מָקוֹם בְּכָל גּוּפוֹ מְלֻכְלָךְ בְּטִיט אוֹ בְּצוֹאָה, אוֹ שֶׁנָּטַף דָּם מֵחָטְמוֹ — מֻתָּר לְרָחְצוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתַעֲנוּג, רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יִרְחֹץ אֶלָּא מָקוֹם הַמְטֻנָּף בִּלְבַד:
בוְכֵן בַּבֹּקֶר כְּשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ — נוֹטֵל יָדָיו ג׳ פְּעָמִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד׳ (מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנ״ד), וִיבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטֹּל אֶלָּא עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְלֹא יְכַוֵּן לַהֲנָאַת רְחִיצָה רַק לְהַעֲבִיר הָרוּחַ רָעָה מֵעַל הַיָּדַיִם. וּלְאַחַר שֶׁנִּגֵּב יָדָיו בְּמַפָּה — מַעֲבִיר הַמַּפָּה עַל גַּבֵּי עֵינָיו, לְהַעֲבִיר מֵהֶם חֶבְלֵי שֵׁנָה:
גוְאִם יֵשׁ לִכְלוּךְ עַל גַּבֵּי עֵינָיו וְדַרְכּוֹ לְרָחְצָם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה — רוֹחֵץ אוֹתָם כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן מִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וְאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו עַד שֶׁיְּקַנֵּחַ פָּנָיו בְּמַיִם — מֻתָּר לוֹ לְקַנֵּחַ בְּמַיִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל הַמִּנְהָג לְהַחֲמִיר שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס אֵין מְקַנֵּחַ פָּנָיו וְלֹא עֵינָיו בְּמַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לִפְלוּף עַל פָּנָיו אוֹ עַל גַּבֵּי עֵינָיו, שֶׁאָז מֻתָּר לְכָל אָדָם לִרְחֹץ כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה:
דאִם הֵטִיל מֵי רַגְלַיִם וְשִׁפְשֵׁף בְּיָדָיו לְהַעֲבִיר הַנִּיצוֹצוֹת מֵעַל רַגְלָיו, אוֹ שֶׁעָשָׂה צְרָכָיו וְקִנַּח בְּיָדוֹ — מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ יָדָיו עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו לְהַעֲבִיר מֵהֶן הַלִּכְלוּךְ, וּכְדֵי לְבָרֵךְ “אֲשֶׁר יָצַר” בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת. אֲבָל אִם לֹא שִׁפְשֵׁף וְלֹא קִנַּח בְּיָדוֹ — לֹא יִטֹּל יָדָיו כְּלָל, שֶׁמֻּתָּר לְבָרֵךְ “אֲשֶׁר יָצַר” בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְלַכְלְכוּ יָדָיו. וְהָרוֹצֶה לִטֹּל יָדָיו קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ “אֲשֶׁר יָצַר” — יְשַׁפְשֵׁף בְּיָדוֹ וִיקַנַּח כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִטֹּל יָדָיו, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְבָרֵךְ “אֲשֶׁר יָצַר” בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּטְהוֹרוֹת: