Законы лулава

Орах Хаим · симан 645 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
זפְּסוּלִים הַלָּלוּ שֶׁבֶּעָלִין שֶׁבֵּאַרְנוּ — אֵינָן פּוֹסְלִין אֶלָּא אִם כֵּן הֵן רֹב הֶעָלִין שֶׁל הַלּוּלָב, אֲבָל אִם מִעוּט הֶעָלִין נַעֲשׂוּ כָּךְ וְרֹב הֶעָלִין נִשְׁאֲרוּ מְחֻבָּרִין בַּשִּׁדְרָה וּמְכַסִּין אֶת רֹב הַשִּׁדְרָה וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, לְפִי שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹב:
חאִם הַשִּׁדְרָה עַצְמָהּ נִשְׁבְּרָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ, וְלֹא נִשְׁבְּרָה לְגַמְרֵי לִשְׁנֵי חֲלָקִים אֶלָּא נִתְקַפְּלָה לִשְׁנַיִם שֶׁחֵלֶק הָעֶלְיוֹן תָּלוּי לְמַטָּה — כָּשֵׁר, וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְאָגְדוֹ שָׁם בִּמְקוֹם הַקֵּפֶל שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֹאשׁוֹ תָּלוּי לְמַטָּה:
טדֶּרֶךְ בְּרִיַּת הֶעָלִין שֶׁל לוּלָב כָּךְ הִיא, כְּשֶׁהֵן גְּדֵלִים — גְּדֵלִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זֶה לְעֻמַּת זֶה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשִּׁדְרָה, וְכָל עָלֶה וְעָלֶה כָּפוּל לִשְׁנַיִם, וְהוּא דָּבוּק מִגַּבּוֹ וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, וְאִם נֶחְלְקוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁל הַלּוּלָב לִשְׁנַיִם בְּרֹב אָרְכָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹב עֲלֵי הַלּוּלָב נִסְדְּקוּ מִגַּבָּן בִּמְקוֹם הַקֵּפֶל, בְּעִנְיָן שֶׁכָּל עָלֶה מֵהֶן נֶחְלַק בְּרֹב אָרְכּוֹ לִשְׁנַיִם — הֲרֵי לוּלָב זֶה פָּסוּל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְהֻדָּר. וְכֵן אִם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לֹא הָיוּ רֹב עָלָיו כְּפוּלִים לִשְׁנַיִם בְּרֹב אָרְכָּן — הֲרֵי זֶה פָּסוּל:
יוְכָל זֶה בִּשְׁאָר עֲלֵי הַלּוּלָב חוּץ מֵעָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי, אֲבָל עָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הֶעָלִין, וְהוּא נִקְרָא רֹאשׁ הַלּוּלָב, וְדֶרֶךְ עָלֶה זֶה לִהְיוֹת כָּפוּל כִּשְׁאָר עֲלֵי הַלּוּלָב, וְאִם לֹא הָיָה כָּפוּל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ — הֲרֵי זֶה פָּסוּל, אֲפִלּוּ אִם כָּל הֶעָלִין חוּץ מִזֶּה הֵן כְּפוּלִין. וְכֵן אִם הָיָה כָּפוּל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ נֶחְלַק לִשְׁנַיִם בְּכָל אָרְכּוֹ, דְּהַיְנוּ מֵרֹאשׁוֹ עַד מָקוֹם שֶׁעָלִין יוֹצְאִין מִשָּׁם (שֶׁמִּמָּקוֹם זֶה וּלְמַטָּה אֵינוֹ נִקְרָא עָלֶה הָאֶמְצָעִי אֶלָּא גּוּף הַשִּׁדְרָה) — פָּסוּל.
וּפְסוּלִים אֵלּוּ שֶׁבֶּעָלֶה הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ מִשּׁוּם הִדּוּר הַלּוּלָב, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר “וּלְקַחְתֶּם”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים לְקִיחָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה, וְזֶה הֶעָלֶה שֶׁהוּא עִקַּר הַלּוּלָב שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אוֹתוֹ בִּתְחִלַּת הַשְׁקָפָתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת כָּפוּל בְּכָל הַלּוּלָבִין, וְאִם הוּא חָלוּק לִשְׁנַיִם — הֲרֵי נִכָּר וְנִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ תָּם וְשָׁלֵם בִּמְקוֹם הַסֶּדֶק:
יאבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנֶחְלַק בְּכָל אָרְכּוֹ, אֲבָל אִם לֹא נֶחְלַק אֶלָּא מִקְצָתוֹ — כָּשֵׁר.