Что делает непригодными четыре вида

Орах Хаим · симан 649 · лист 1 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דְּבָרִים הַפּוֹסְלִים בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים וּבוֹ כ״ד סְעִיפִים
אכָּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁאוּל בְּיָדוֹ אוֹ גָּזוּל אוֹ גָּנוּב, בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין מִנָּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה פָּסוּל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ׳”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים “לָכֶם” — “מִשֶּׁלָּכֶם”, לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁאוּל וְאֶת הַגָּזוּל וְגָנוּב שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי חַיָּב לְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּדָמִים:
בוּמִיּוֹם שֵׁנִי (דְּהַיְנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ — יִתְבָּאֵר לְקַמָּן) וָאֵילָךְ שֶׁחִיּוּב נְטִילַת לוּלָב אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּשָׁאוּל, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ אֶלָּא לְזֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ — לֹא הֶחֱמִירוּ לִפְסֹל אֶת הַשָּׁאוּל, כֵּיוָן שֶׁאֵין פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא מִין כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
גוּמֻתָּר לִטֹּל לוּלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ וּלְבָרֵךְ עָלָיו בִּשְׁאָר הַיָּמִים חוּץ מִיּוֹם רִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ״ח, דְּמִן הַסְּתָם לֹא יַקְפִּיד חֲבֵרוֹ עַל זֶה, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה בְּמָמוֹנוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁהֲרֵי אֵין הַלּוּלָב מִתְקַלְקֵל בְּכָךְ. אֲבָל אָסוּר לְהוֹצִיא הַלּוּלָב מִמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחוֹ בְּעָלָיו לְמָקוֹם אַחֵר כְּגוֹן מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן י״ד, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:
דאֲבָל הַגָּזוּל וְהַגָּנוּב — אַף בִּשְׁאָר הַיָּמִים הוּא פָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, לְפִי שֶׁהוּא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה — הוּא מְקַיֵּם אוֹתָהּ בְּאִסּוּר גָּזֵל, שֶׁהֲרֵי אִם בָּאוּ הַבְּעָלִים לִתְבֹּעַ שֶׁלָּהֶם — חַיָּב לְהַחֲזִיר לָהֶם הַגְּזֵלָה בְּעֵינֶיהָ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּדָמִים, וְנִמְצָא שֶׁהַגְּזֵלָה אֵינָהּ קְנוּיָה לוֹ כְּלָל וַעֲדַיִן הִיא שֶׁל הַנִּגְזָל, וְשֶׁלֹּא כְּדִין הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ:
האֲבָל אִם כְּבָר קָנָה הַגַּזְלָן אֶת הַגְּזֵלָה עַל יְדֵי שִׁנּוּי, בֵּין שֶׁקְּנָאָהּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁקְּנָאָהּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי הַשֵּׁם קֹדֶם שֶׁבָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁגָּזַל לוּלָב וְשִׁפָּהוּ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, דְּכֵיוָן שֶׁאֲפִלּוּ אִם בָּא הַנִּגְזָל אֵינוֹ מְחֻיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ אֶלָּא דָּמִים בִּלְבַד הוּא שֶׁחַיָּב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן שנ״ג — נִמְצָא שֶׁהִיא קְנוּיָה לְגַמְרֵי לְהַגַּזְלָן, וַהֲרֵי הִיא כְּשֶׁלּוֹ מַמָּשׁ לְכָל דָּבָר.