וירח את ריח בגדיו

בא · лист 3 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
קנווְאַבְרָהָם אֲמַאי לָא הֲוָה מְצַלֵּי תַּמָּן, מִשּׁוּם דִּקְבִיעוּתָא דְּאַתְרָא אַחֲרָא הֲוָה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּמִלָּה אַחֲרָא רֵיחָא דְּחָמָא בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְלָמָּה נִקְרָא מוֹרִיָּה. ע״ש הַמֹּר הַטּוֹב דְּהֲוָה תַּמָּן.
וְאַבְרָהָם אֲמַאי לָא וכו׳: שואל, ואברהם למה לא התפלל שם, בשדה המערת המכפלה, כמו יצחק. ומשיב, משום שהיה לו קביעות אחר בתחלה, ודבר אחר של ריח ראה בהר המוריה. שלמה נקרא הר המוריה, על שם המר הטוב שהיה שם.
קנזוְכֹלָּא הֲוָה, וג״ע דְּעָאל עִמֵּיהּ וּבַרְכֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ לָא תָּלָה מִלָּה בִּלְבוּשִׁין, אֶלָּא בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ, דְּחָמָא דְּבֵיהּ הֲוָה תַּלְיָא מִלָּה וְאִתְחַזֵּי, וּזְכוּתֵיהּ סָלִיק לְאִתְבָּרְכָא, וְעָאל עִמֵּיהּ ג״ע. ובג״כ כַּד אִתְרָעַם עֵשָׂו, אֲמַר גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.
וְכֹלָּא הֲוָה וג״ע וכו׳: והכל היה אצל יעקב, כי מלבד הריח שלו, גם ג״ע נכנס עמו, וע״כ ברכו. וע״כ לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש, שראה שבו תלוי דבר הריח, והוא ראוי וזכותו עולה להתברך, ונכנס עמו הגן עדן. ומשום זה, כשהתרעם עשו, אמר גם ברוך יהיה.
קנחאָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָא אִצְטְרִיךְ אוֹרַיְיתָא לְמִכְתַּב אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּשֵׁירוּתָא דְּסִיהֲרָא הֲוֵי, וע״ד אוֹרַיְיתָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מֵהָכָא, דְּהָא בקב״ה אִתְקָשַּׁר מִלָּה.
אָמַר ר׳ יִצְחָק וכו׳: אר״י, לא היה התורה צריך לכתוב אלא מהחדש הזה לכם וגו׳, מה הטעם, משום שהוא תחילת שליטת הלבנה. וע״כ היתה התורה צריכה להתחיל לכתוב מכאן. כי בהקב״ה נקשר הדבר. כי הלבנה ה״ס המלכות שבשלמותה מתיחדת עם הקב״ה, וע״כ היה צריך התורה להתחיל בתחילת שלמות הלבנה שהוא החדש הזה לכם ראש חדשים וגו׳.
קנטוְלָא קַשְׁיָא, דְּלָא כְּתִיב זֹאת, הַחֹדֶשׁ הַזֹּאת, דְּהָא זֶה וְזֹאת כְּחַד מִתְקַשְּׁרִין וּבַאֲתַר דְּאִית בֵּיהּ דְּכָר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, לֵית שְׁבָחָא אֶלָּא לִדְכוּרָא, וְעַל דָּא רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה וַדַּאי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָכֶם תְּרֵי זִמְנֵי לָמָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִנַּיְיהוּ, אִשְׁתְּמַע יַתִּיר, כְּמָה דִּכְתִּיב, כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ. אִתְקְשָׁרוּתָא דָּא לָכֶם, וְלָא לִשְׁאַר עַמִּין.
וְלָא קַשְׁיָא וכו׳: ולא קשה, שלא כתוב, זאת, דהיינו החדש הזאת, כי שם הלבנה הוא זאת (כנ״ל אות קי״ז) והוא משום כי זֶה וְזֹאת מתקשרים יחד, ובמקום שיש זכר ונקבה ביחד, אין השבח אלא לזכר, וע״כ אומר החדש הזה ולא זאת. וע״כ אומר ראשון הוא לכם לחדשי השנה, לחדשי השנה ודאי, ללמד, שסובב על המלכות הנקראת שנה, אלא תלה השבח בזכר. אמר ר׳ יהודה, לכם לכם ב׳ פעמים למה. שנאמר החדש הזה לָכֶם ראשון הוא לָכֶם. אמר ר׳ יצחק מהם, מכפילות לכם, נשמע יותר שהוא רק לישראל, ולא לשאר העמים. כמו שכתוב, כי חלק ה׳ עמו. התקשרות הזאת של החדש, הוא לכם ולא לשאר העמים.