כי לא ראיתם כל תמונה

בא · лист 3 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
רכבהָכִי עִלַּת הָעִלּוֹת, עָבִיד עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְקָרָא לְכֶתֶר מָקוֹר, וּבֵיהּ לֵית סוֹף לִנְבִיעוּ דִּנְהוֹרֵיהּ. ובג״ד קָרָא לְגַרְמֵיהּ אֵין סוֹף, וְלֵית לֵיהּ דְּמוּת וְצוּרָה, וְתַמָּן לֵית מָאנָא לְמִתְפַּס לֵיהּ, לְמִנְדַּע בֵּיהּ יְדִיעָא כְּלָל. ובג״ד אָמְרוּ בֵּיהּ, בַּמּוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּבַמְכוּסֶה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר.
הָכִי עִלַּת הָעִלּוֹת וכו׳: כך עלת העלות עשה עשר ספירות וקרא לכתר מקור, ובו אין סוף לנביעות אורו. ומשום זה קרא לעצמו אין סוף. ואין לו דמות וצורה. ושם אין כלי להשיגו, ולדעת בו איזה ידיעה כלל. ומשום זה אמרו בו, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור.
רכגלְבָתַר עָבֵד מָאנָא זְעֵירָא, וְדָא י׳, וְאִתְמַלְיָא מִנֵּיהּ, וְקָרָא לֵיהּ מַעְיָן נוֹבֵעַ חָכְמָה, וְקָרָא גַּרְמֵיהּ בָּהּ חָכָם, וּלְהַהוּא מָאנָא קָרָא לֵיהּ חכמ״ה. וּלְבָתַר עָבֵד מָאנָא רַבְרְבָא, וְקָרָא לֵיהּ יָם, וְקָרָא לֵיהּ בִּינָה, וְהוּא קָרָא לְגַרְמֵיהּ מֵבִין בָּהּ.
לְבָתַר עָבֵד מָאנָא וכו׳: אח״כ עשה כלי קטנה, וזה היא י׳ והתמלא ממנו, מן המקור, וקרא אותו מעין נובע חכמה. וקרא עצמו בו חכם, ולכלי ההוא קרא חכמה. ואח״כ עשה כלי גדול, וקרא לו ים, וקרא לו בינה, והוא קרא לעצמו בו, מבין.
רכדחָכָם מֵעַצְמוֹ, וּמֵבִין מֵעַצְמוֹ, כִּי חָכְמָה אִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת חָכְמָה מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא בְּגִין הַהוּא חָכָם דְּאַמְלֵי לָהּ מִנְּבִיעוּ דִּילֵיהּ. וְאִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת בִּינָה מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא ע״ש הַהוּא מֵבִין דְּאַמְלֵי לָהּ מִנֵּיהּ. דְּאִי הֲוָה מִסְתָּלַּק מִנָהּ, אִשְׁתַּאֲרַת יְבֵשָׁה. הה״ד אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחרָב וְיָבֵשׁ.
חָכָם מֵעַצְמוֹ וּמֵבִין וכו׳: חכם מעצמו, ומבין מעצמו, כי חכמה לא נקראת חכמה מבחינת עצמה, אלא משום חכם הזה שמילא אותה מנביעה שלו. והיא לא נקראת בינה מבחינתה עצמה, אלא על שם מבין ההוא שמילא אותה ממנו, ואם היה מסתלק ממנה היתה נשארת יבשה, ז״ש אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש.
רכהלְבָתַר וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים. וְעָבִד לֵיהּ לז׳ מָאנִין יַקִּירִין, וְקָרָא לוֹן: גדול״ה. גבור״ה. ת״ת. נצ״ח. הו״ד. יסו״ד. מלכו״ת. וְקָרָא גַּרְמֵיהּ גָּדוֹל בגדול״ה וחסי״ד. גִּבּוֹר, בגבור״ה. מְפוֹאָר, בתפאר״ת. מָארֵי נַצְחָן קְרָבִין, בנצ״ח נְצָחִים. ובהו״ד קָרָא שְׁמֵיהּ, הוֹד יוֹצְרֵנוּ. וביסו״ד קָרָא שְׁמֵיהּ צַדִּיק. ויסו״ד, כֹּלָּא סָמִיךְ בֵּיהּ, כָּל מָאנִין וְכָל עָלְמִין. וּבְמַלְכוּת, קָרָא שְׁמֵיהּ מֶלֶךְ. וְלוֹ הגדול״ה והגבור״ה והתפאר״ת והנצ״ח וההו״ד כִּי כ״ל בַּשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ צדי״ק. וְלוֹ הַמַּמְלָכָה: דְּאִיהוּ מלכו״ת.
לְבָתַר וְהִכָּהוּ וכו׳: אח״כ והכהו לשבעה נחלים. ועשה שבעה כלים יקרים, וקרא אותם גדולה, היינו חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וקרא עצמו גדול בגדולה וחסיד, גבור בגבורה, מפואר בתפארת, בעל נצחון במלחמות בנצח נצחים, ובהוד קרא שמו הוד יוצרנו, וביסוד קרא שמו צדיק. ויסוד הכל סמוך עליו, כל הכלים וכל העולמות. ובמלכות קרא עצמו מלך. ולו הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים, הוא צדיק, דהיינו יסוד, ולו הממלכה היא מלכות.