Пророчество

דעת תבונות · הנבואה · лист 1 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
קעהאמרה הנשמה: עוד ענין אחר אחפוץ לדעת ממך, ואולם איננו ענין כל כך ארוך, וגם לא מן המבהילים הרעיון בהעדר הידיעה בו, כמו הענינים שזכרנו עד עתה; אבל הוא דבר שתאותי לעמוד עליו בבירור:
קעואמר השכל: ומה הוא הענין הזה?
קעזאמרה הנשמה: ענין הנבואה, מה היא, מה דרכה ומה תועלתה?
קעחאמר השכל: הנבואה היא ידיעה והשגה שהקב״ה נותן לנביא מכבודו ית׳. ואמנם, הנה שמעת כבר שאמיתת מהותו ית׳ ושלמותו מה שהוא לפי עצמו - אינו ניתן להיות מושג לנו כלל, ולא ישיגוהו אלא מצד פעולותיו ומצד המידות אשר קבע לעצמו להנהיג את העולם, וכמו שביארנו. וישיגוהו מטיב ומעניש, מרחם, שופט, מחיה, רופא, ובכל שאר כל התארים המיוחסים לו מצד פעולות ו. ויראה להם כל השפעותיו בכל דרכיהם, ויראו כל עניניהם שבהם תלויים כל חוקות השמים והארץ וכל צבאם וכל פרטיהם. ועל כן ידעו העבר והעתיד מה שהקב״ה עושה בעולם, כי הנה ישיגוהו תופס באחת המידות, וישיגו כל התולדות הנולדות מזה בכל הנבראים שיהיו, וישיגוהו תופס במידה שתפס, ובמידה שיתפוס בכל פרטי הענין הזה כולו. אך מהותו הפשוט לא ישיגו. ואף השגה זאת שמשיגים לא תהיה בראיה פשוטה, אלא בדרך מיוחד לנבואה:
קעטאמרה הנשמה: זה מה שאני מבקשת לדעת, איך היא הראיה הזאת:
קפאמר השכל: מקרא מלא הוא (הושע יב, יא), “וביד הנביאים אדמה”. ובמשה רבינו ע״ה נאמר (במדבר יב, ח), “ומראה ולא בחידות”, הא לאחרים - בחידות. ובהדיא אמר (שם), “בחלום אדבר בו”, ורז״ל קיימו מה שקיבלו (ברכות נז ע״א), “חלום - אחד מששים בנבואה”. וזה, כי לא ניתן רשות לנביאים לראות הכבוד העליון כמו שהוא, אבל הכבוד המתגלה עליהם יחדש בלבבם דמיונות נבואיים, שיהיו כמו לבושים וחידות לענינים הראויים להגיע לידיעתם, וכמו כל שאר המשלים והחידות שבעולם. ואמנם אין דרך השגתם כמו שמשגת הדעת האנושית בדרך הטבעי; אבל היא השגה נשפעה בהם, וידיעה נחקקת, שלא יפול בה הספק וצורך העיון והרגל המופתים, אלא יתברר להם בלי שום ספק שהמתגלה עליהם ומדבר עמהם יהיה כבודו ית׳, והוא המחדש בלבם הדמיונות הנבואיים ההם. ותחקק בלבם ידיעה כמו כן - שישיגו פתרון המראה והחידה, וישיגו מה שהאדון ב״ה רוצה לגלות להם. וכדברים האלה כתב הרמב״ם זללה״ה בפרק ז׳ מיסודי התורה (הלכה ג), זה לשונו, “הדברים שמודיעים לנביאים במראה הנבואה - דרך משל מודיעים לו, ומיד יחקק בלבו פתרון המשל במראה הנבואה, וידע מה הוא”:
וצריך שתבחיני שיש משלי המידות ומשלי התולדות. פירוש, יש משלים שבהם יתדמה הכבוד העליון על פי מידותיו ופעולותיו, ויש משלים שימשילו הפועל הנפעל ממנו ית׳. דרך משל, כשירצה האדון ב״ה להראות כבודו לנביא כמו מטיב ומרחם - יתדמה לו כזקן, כענין שנאמר (דניאל ו, ט) “ועתיק יומין יתיב” וכשירצה להראותו כמו גבור על אויביו - יראה כבחור איש מלחמה, וכמו שאמרו ז״ל (מכילתא יתרו כ, ב), “נגלה על הים כבחור ונגלה על הר סיני כזקן”; (חגיגה יד ע״א), “שבחור נאה למלחמה וזקן נאה לישיבה”. אך משלי הפעולות הם כענין מקל שקד דירמיה, וסיר הנפוח, סולם דיעקב, מגילת יחזקאל, איפת זכריה, ומנורת הזהב. והנה משלי המידות, כשיראה הכבוד העליון לעיני הנביא באותם הדמיונות, מיד ישיגו פתרון המראה ההוא. אך משלי הפעולות אפשר להם שלא ישיגום עד שיפרשום להם, וכמו שמצאנו בנביאים (זכריהו ד, ה), “הלא ידעת מה המה אלה, ואומר לא אדוני”, וכדברי הרמב״ם ז״ל שם: