פרק כב׳ — בבאור מדת הענוה וחלקיה

מסילת ישרים · лист 3 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כָּל זֶה מִמָּה שֶׁאֵין הַלֵּב הַיָּשָׁר מַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּתּוֹת מִשּׁוּם מַעֲלָה אֲשֶׁר יְבוֹאֵהוּ בְּיָדְעוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁכְּבָר לֹא מִפְּנֵי זֶה יוֹצֵא מִידֵי שִׁפְלוּתוֹ, מִצַּד הַחֶסְרוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ. וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ בְּאוֹתָם הַמִּצְוֹת עַצְמָם שֶׁהִשִּׂיג לֹא הִגִּיעַ וַדַּאי לַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן.
וְעוֹד אֲפִלּוּ לֹא יִהְיֶה בּוֹ חִסָּרוֹן אַחֵר, אֶלָּא הֱיוֹתוֹ בָּשָׂר וָדָם יְלוּד אִשָּׁה, דַּי לוֹ זֶה וְהוֹתֵר לִפְחִיתוּת וּגְרִיעוּת, עַד שֶׁלֹּא יֵאוֹת לוֹ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל, כִּי הֲרֵי כָּל מַעֲלָה שֶׁהוּא מַשִּׂיג, אֵינוֹ אֶלָּא חֶסֶד אֵל עָלָיו, שֶׁרוֹצֶה לָחֹן אוֹתוֹ עִם הֱיוֹתוֹ מִצַּד טִבְעוֹ וְחָמְרִיּוּתוֹ שָׁפָל וְנִבְזֶה עַד מְאֹד, עַל כֵּן אֵין לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ וְלִכָּנַע תָּמִיד יוֹתֵר.
הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְעָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁמְּקַבֵּל מַתָּנָה בְּחֶסֶד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ, כִּי כָל מַה שֶׁיִּרְבֶּה הַחֶסֶד שֶׁיְּקַבֵּל, כָּךְ יִרְבֶּה הַבֹּשֶׁת שֶׁיֵּבוֹשׁ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה בְּכָל אָדָם שֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ מַשִּׂיג מַעֲלוֹת טוֹבוֹת מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים קטז:יב): מָה אָשִׁיב לַה׳ כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.
וּכְבָר רָאִינוּ חֲסִידִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עַל שֶׁהֶחְזִיקוּ טוֹבָה לְעַצְמָם עִם כָּל חֲסִידוּתָם:
נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה אָמְרוּ זַ״ל (סנהדרין צ״ג ב): מִפְּנֵי מָה לֹא נִקְרָא סִפְרוֹ עַל שְׁמוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהֶחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ.
וְכֵן חִזְקִיָּה אָמַר (ישעיה לח:יז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, לְפִי שֶׁעָנָהוּ הקב״ה וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, וּכְמַאֲמָרָם זַ״ל (ברכות י): כָּל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים.
הֲרֵי לְךָ שֶׁאֵין לָאָדָם אֲפִלּוּ לְהַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל טוֹבוֹתָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׂא וְיִגְבַּהּ בָּהֶם.
וְאָמְנָם כָּל זֶה הוּא מִמָּה שֶׁרָאוּי לְהָשִׁיב עַל לִבּוֹ מִי שֶׁיִּהְיֶה כְּאַבְרָהָם, כְּמֹשֶׁה, כְּאַהֲרֹן, כְּדָוִד, וּשְׁאָר הַחֲסִידִים שֶׁזָּכַרְנוּ,
אֲבָל אֲנַחְנוּ יְתוֹמֵי יְתוֹמִים, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה, כִּי כְּבָר יֵשׁ וָיֵשׁ אִתָּנוּ חֶסְרוֹנוֹת רַבּוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל לִרְאוֹת פְּחִיתוּתֵנוּ וְכָל חָכְמָתֵנוּ כְּאַיִן נֶחֱשֶׁבֶת.