Займы

Хошен Мишпат · חושן משפט · הלכות שאלה ושכירות · лист 7 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יטוְכֵיצַד שָׁמִין הַשַּׁמָּאִין אֶת הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ מִטַּלְטְלִין אֲחֵרִים אוֹ קַרְקַע שֶׁהַלּוֹוֶה מַגְבִּיהַּ לַמַּלְוֶה? שָׁמִין כְּפִי מַה שֶּׁהַמַּלְוֶה יוּכַל לְמָכְרָם מִיָּד אֲפִלּוּ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ לְפִי הַשָּׁעָה וּלְפִי הַזְּמַן, וְלֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת וּבַשְּׁוָקִים לְמָכְרָם, וְלֹא לְהַמְתִּין אֲפִלּוּ עַל יוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּעִיר זוֹ שֶׁיִּמָּצְאוּ קוֹנִים הַרְבֵּה וְיוֹסִיפוּ זֶה עַל זֶה בְּדָמִים, אֶלָּא שָׁמִין כַּמָּה דָּמִים הָיָה נוֹתֵן עַכְשָׁוג מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ חֵפֶץ זֶה וְרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ, וּבִסְכוּם זֶה יְקַבְּלֶנּוּ הַמַּלְוֶה, כִּי זֶהוּ שָׁוְיוֹ עַכְשָׁו. וְאַף שֶׁעַכְשָׁו אֵין לְפָנֵינוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ בִּסְכוּם זֶה, זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁרוֹאִים דָּחְקוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה שֶׁמֻּכְרָח לְמָכְרוֹ, סְבוּרִים הֵם לְדָחְקוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּמְכֹּר בְּזוֹל, אֲבָל שָׁוְיוֹ הוּא כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן עַכְשָׁו מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ חֵפֶץ זֶה וְרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ עַכְשָׁו:
כוְכֵן הַדִּין כְּשֶׁשָּׁמִים לְחוֹב אַחֵר שֶׁלֹּא בָּא מֵחֲמַת הַלְוָאָה, אֶלָּא מֵחֲמַת נֶזֶק, אוֹ גְּזֵלָה וּגְנֵבָה, אוֹ שְׁאִילָה, שְׂכִירוּת וּפִקָּדוֹן.
וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא לְעִנְיָן שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ מָעוֹת לַלּוֹוֶה שֶׁצָּרִיךְ לִתְּנוֹ לַמַּלְוֶה וְלֹא לְפָרְעוֹ בְּמִטַּלְטְלִים, אֲבָל בְּחוֹב אַחֵר בְּנֶזֶק וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּבִגְזֵלָה וּבִגְנֵבָה, אִם אֵין הַגְּזֵלָה אוֹ הַגְּנֵבָה קַיֶּמֶת עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה — רַשַּׁאי לְפָרְעוֹ בְּמִטַּלְטְלִין אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מָעוֹת, וַאֲפִלּוּ מִטַּלְטְלִין גְּרוּעִים כְּמוֹ סֻבִּין, רַק שֶׁיָּשׁוּמוּ אוֹתָן עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. לְבַד שְׂכִירוּת פּוֹעֲלִים, שֶׁחַיָּב לִמְכֹּר מִטַּלְטְלִין בְּעַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ מָעוֹת וְלִפְרֹעַ לַפּוֹעֵל בִּמְזֻמָּנִים, וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ — אֵינוֹ רַשַּׁאי:
כאהַמַּלְוֶה לֶעָנִי עַל מָרָא וְקַרְדֹּם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם — יָכוֹל לְהַשְׂכִּירָם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בְּעָלִים וְיִטֹּל הַשָּׂכָר לְעַצְמוֹ בְּפִרְעוֹן חוֹבוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂכָרָם יָתֵר עַל פְּחָת שֶׁנִּפְחָתִים בִּמְלָאכָה, וּמִן הַסְּתָם נוֹחַ לְבַעְלֵיהֶם שֶׁיַּשְׂכִּירֵם, וַהֲרֵי זֶה כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ לְעַצְמוֹ אֶלָּא לַאֲחֵרִים, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁיַּחְשְׁדוּהוּ שֶׁיַּשְׂכִּיר לְעַצְמוֹ בְּזוֹל.
אֲבָל מַשְׁכּוֹן אַחֵר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּירוֹ, לֹא לַאֲחֵרִים וְלֹא לְעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ כְּבָר זְמַן הַפֵּרָעוֹן, אֶלָּא יֵלֵךְ וְיִמְכְּרֶנּוּ עַל פִּי בֵּית דִּין.
וַאֲפִלּוּ לְמַשְׁכְּנוֹ אֵצֶל אַחֵר אָסוּר, שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן הוּא כְּפִקָּדוֹן בְּיַד הַמַּלְוֶה:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וזהו כוונת הש״ע סי׳ ע״ג סט״ו כמוכר בשוק, שבני השוק אינם יודעים שזה נישום בחוב וכל מי שצריך לו יקנה ולא ידחוק (ואין כוונתו בשוק שיש בו הרבה קונים דהא אין מחייבים לחזר בשווקים, אלא ודאי כונתו כמ״ש. ועיין ביו״ד סי׳ קע״ג ס״ב ע״ש). ובשעת המגפה גם מי שצריך לו כגון שכבר חלה חולי הדבר ונתרפא הוא קונה בזול הואיל ואין קונים אחרים מצויים, וכמו שקונים בזול שלא ביום השוק מהאי טעמא. ולהט״ז צריך עיון גדול, אם אין מי שקונה בסך זה הוה להו לשום בזול יותר, שאם ישומו שוה מנה בפרוטה בודאי ימצאו קונים, ואיזו קצבה יש להוזיל כיון שצריכים להוזיל כל כך עד שימצאו קונים בבירור. ועיין ב״מ דף צ״ט ע״ב דלהקדש משלם נ׳, אף על גב דאין להקדש אלא שעתו ולמכור בחנות אחד אחד צריך זמן מה. ואין לחלק בין זמן רב למעט, דהא אפילו יום השוק למחר אין ממתינין דסתמא קתני בסוף פ״ו דערכין (וע״ש בפרש״י דביתומים מחמירים. והפוסקים שלא כתבו כן ר״ל כפירוש הרמב״ם, דאף על פי שאמרו קאי אתגרים שאמרו כן ולא חכמים, עיין שם ברמב״ם הלכות ערכין). ועל כרחך צריך לומר כיון שהוא שער ידוע אחד אחד בפרוטה לכל מי שצריך לקנות אחד או ב׳, רואין כאילו יש לפניו חמשים בני אדם שצריך כל אדם לקנות אחד. ולא דמי לכפר או שלא ביום השוק במרגלית ופרה, דמשום מיעוט הקונים משתנה השער לזול אם כן זהו שיוויין עכשיו, אבל כאן לקונה אחד שקונה אחד או ב׳ קונה גם כן אחד אחד בפרוטה כמו חמשים שבאים לקנות כל אחד קונה אחד, אם כן זהו שיוויין עכשיו אם היו חמשים לפנינו, ואף שאינן לפנינו בשעה זו לא איכפת לנו דרואין כאילו באים כולם בשעה זו, הואיל וזהו השער לכל מי שצריך לקנות אחד מהן, והיינו כסברת הסמ״ע דאית ליה רואין, ודלא כט״ז, ודו״ק היטב: