Займы

Хошен Мишпат · חושן משפט · הלכות שאלה ושכירות · лист 8 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבוּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת פִּקָּדוֹן לְשָׁמְרוֹ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְצִיאָה וּפִקָּדוֹן — כָּךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר עָלָיו. וּכְשֵׁם שֶׁהַנִּפְקָד אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְסֹר הַפִּקָּדוֹן לְאַחֵר לְשָׁמְרוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם — כָּךְ אֵין הַמַּלְוֶה רַשַּׁאי לְהַפְקִיד הַמַּשְׁכּוֹן בְּיַד אַחֵר, אוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים.
וַאֲפִלּוּ נָתְנוּ לוֹ הַבְּעָלִים רְשׁוּת לְמַשְׁכְּנוֹ — אֵינוֹ רַשַּׁאי לִתֵּן רְשׁוּת לְהַמַּלְוֶה הַשֵּׁנִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּשְׁכּוֹן אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר, אֲפִלּוּ אִם הָיָה לוֹ רְשׁוּת מֵהַבְּעָלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּשָׂכָר (וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּלְוֶה הַשֵּׁנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף בִּשְׂכָרוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ רְשׁוּת שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים), כִּי שֶׁמָּא אֵין רְצוֹנָם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אַחֵר, פֶּן יְקַלְקְלֶנּוּ. וְאַף אִם בָּרִי לוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְקְלֶנּוּ — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְאַף אִם נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת — אֵין נְתִינַת רְשׁוּתוֹ מוֹעֶלֶת לוֹ כָּל שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים.
וְאִם אוֹמֵרד שֶׁהַבְּעָלִים נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְמַשְׁכְּנוֹ וְלִתֵּן רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּשְׁכּוֹן — נֶאֱמָן, וּמֻתָּר לַמַּלְוֶה הַשֵּׁנִי לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו:
כגוְכֵן אֻמָּן שֶׁמַּנִּיחַ כְּלִי לְמַשְׁכּוֹן וְאוֹמֵר שֶׁבְּעָלָיו נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְמַשְׁכְּנוֹ — מֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ עָלָיו. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אוֹמֵר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ.
אֲבָל אִם אוֹמֵר שֶׁהוּא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ לְתַקְּנוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ — אָסוּר לְהַלְווֹתוֹ עָלָיו. וְאִם יַלְוֶה — יַפְסִיד, כִּי בַּעַל הַבַּיִת יוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ. וְכֵן אִשָּׁה הַמְמַשְׁכֶּנֶת חֶפְצֵי בַּעְלָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אוֹ בַּעַל הַמְמַשְׁכֵּן חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אוֹתָם חֲפָצִים שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְמָכְרָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת:
כדהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְרוֹצֶה לְהַתְנוֹת עִמּוֹ שֶׁאִם לֹא יִפְדֶּנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי יִהְיֶה חָלוּט לוֹ — יֹאמַר לוֹ “אִם לֹא תִּפְדֶּנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי יְהֵא קָנוּי לִי מֵעַכְשָׁו”. וְאִם לֹא אָמַר “מֵעַכְשָׁו” — יֵשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת אִם יֵשׁ בְּזֶה דִּין אַסְמַכְתָּא, שֶׁהַלוֹוֶה סָמַךְ בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּפְדֶּנּוּ בִּזְמַנּוֹ וְלֹא גָּמַר וְהִקְנָה מֵעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר “מֵעַכְשָׁו” — גָּמַר וְהִקְנָה לְדִבְרֵי הַכֹּל:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
עיין טור סכ״ז והוא לא טען שהרשה כו׳, ולא אמרינן מסתמא הרשהו דאחזוקי אינשי כו׳, דלשיטתיה בסוף סי׳ קל״ג אזיל, כמ״ש הש״ך שם, דאפילו במכירה לא מיקרי גנבה גמורה. וזהו דלא כמ״ש המרדכי פרק האומנין בבגדי אשתו דאחזוקי אינשי כו׳, ומשמע אפילו היו מונחים ברשותו וגם תיבתה ברשותו היא. ומשום הכי נמי כתב המרדכי פרק כל הנשבעין לוי היה סבור כו׳, והיינו טעמא משום דאחזוקי אינשי כו׳. והטור אף דלא סבירא ליה הכי, לא איכפת ליה אלא לענין היתר תשמיש, אבל גוף ההשכנה אף אם היתה באיסור לא מיחייב עלה כמ״ש הש״ך. ומ״ש הש״ך סי׳ קל״ג דשייך תקנת השוק, היינו כשלא ידע שהשאילו כלל, אבל אם ידע שהשאילו לא הוה ליה לתלות להקל שמכרו אחר כך, כמו דלא הוה ליה לתלות בכהאי גוונא לענין היתר תשמיש. ובהא אתי שפיר מ״ש הסמ״ע סי׳ ע״ב ס״ק י״ט, ולא קשה מידי מתקנת השוק ודו״ק היטב: