Одалживание, наём и хасима

Хошен Мишпат · חושן משפט · שאר הלכות · лист 6 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טואֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תָּלִין” וְ“לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ”, אֶלָּא אִם כֵּן תָּבַע הַשָּׂכִיר שְׂכָרוֹ מִמֶּנּוּ וְיֵשׁ לוֹ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ וְלֹא נָתַן לוֹ. לֹא תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר, אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ וְאֵין לוֹ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ שֻׁלְחָנִי לִתֵּן לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו לִתֵּן לוֹ — אֵינוֹ עוֹבֵר שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ”, “אִתְּךָ” — לְדַעְתְּךָ, וְלֹא מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַשָּׂכִיר שֶׁאֵינוֹ תּוֹבֵעַ שְׂכָרוֹ, “אִתְּךָ” — שֶׁיֵּשׁ אִתְּךָ שְׂכָרוֹ, וּשְׂכָרוֹ הוּא מָעוֹת וְלֹא מִטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה, “אִתְּךָ” — וְלֹא שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי וְשֻׁלְחָנִי, שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֵאִתְּךָ (וְגַם הֵם אֵינָם עוֹבְרִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ שְׂכִירָם):
טזאִם הַשָּׂכִיר מַכִּיר בְּבַעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת בְּיָדוֹ מָעוֹת אֶלָּא בְּיוֹם הַשּׁוּק — אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מָעוֹת, שֶׁמִּן הַסְּתָם נִשְׂכַּר אֶצְלוֹ עַל דַּעַת כֵּן שֶׁלֹּא יִפְרְעֶנּוּ עַד יוֹם הַשּׁוּק, וּמִיּוֹם הַשּׁוּק וְאֵילָךְ אִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ וּמְכַוֵּן לִדְחוֹתוֹ — עוֹבֵר מִשּׁוּם “אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ וְגוֹ׳”, וְלֹא מִשּׁוּם “בַּל תָּלִין”, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ בֹּקֶר רִאשׁוֹן.
וְכֵן אוֹתָן שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִפְרֹעַ לַפּוֹעֲלִים עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ חֶשְׁבּוֹן עִמָּהֶם — אֵינָם עוֹבְרִים עַד אַחַר הַחֶשְׁבּוֹן, וַאֲפִלּוּ תָּבְעוּ מֵהֶם דָּבָר מוּעָט שֶׁבְּוַדַּאי מַגִּיעַ לָהֶם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּדוּעַ שֶׁדַּרְכָּם כֵּן — עַל דַּעַת כֵּן נִשְׂכְּרוּ אֶצְלָם:
יזהָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׂכֹר לִי פּוֹעֲלִים, וּשְׂכָרָם וְאָמַר לָהֶם שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת — שְׁנֵיהֶם אֵינָם עוֹבְרִים בְּ“בַל תָּלִין” וְ“לֹא תָבֹא”, זֶה לְפִי שֶׁלֹּא שְׂכָרָם, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵין שְׂכָרָם עָלָיו, אֶלָּא אָמַר לָהֶם שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יִתֵּן לָהֶם, וּמִכָּל מָקוֹם בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם “אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ וְגוֹ׳” אִם מְכַוֵּן לִדְחוֹתָם.
וְאִם שְׂכָרָם סְתָם וְלֹא אָמַר לָהֶם שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת — הוּא חַיָּב בִּשְׂכָרָם, וְהוּא עוֹבֵר בְּ“בַל תָּלִין” וְ“לֹא תָבֹא”, אֶלָּא אִם כֵּן הַפּוֹעֲלִים יוֹדְעִים שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ:
יחגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ נוֹהֲגִים לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁיֹּאמַר שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַעֲבֹר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אִם יִהְיוּ טְרוּדִים וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לְפָרְעָם בִּזְמַנָּהּ.