Ответы общины на кадиш

Орах Хаим · симан 56 · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין עֲנִיַּת הַקַּדִּישׁ עַל יְדֵי הַקָּהָל וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים
אצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בַּעֲנִיַּת הַקַּדִּישׁ (וְהַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹנֶה — הוּא בְּנִדּוּי מ׳ יוֹם). וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לָרוּץ לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ, שֶׁקְּדֻשַּׁת הַקַּדִּישׁ גְּדוֹלָה מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְיֵשׁ יוֹתֵר מִצְוָה בַּעֲנִיַּת הַקַּדִּישׁ מִבַּעֲנִיַּת קְדֻשָּׁה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ לְפָנָיו ב׳ בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּאֶחָד מַגִּיעִים לְקַדִּישׁ שֶׁאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְאֶחָד מַגִּיעִים לִקְדֻשָּׁה — יֵלֵךְ וְיַעֲנֶה קְדֻשָּׁה, כִּי שָׁם יִשְׁמַע גַּם כֵּן הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה:
בוְיֵשׁ לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּ“אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא”, שֶׁכָּל הָעוֹנֶה “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” בְּכָל כֹּחַ כַּוָּנָתוֹ — קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה. וְיֵשׁ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, שֶׁקּוֹל זֶה שׁוֹבֵר כָּל הַמְקַטְרְגִים וּמְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִתֵּן קוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלוֹצְצוּ עָלָיו בְּנֵי אָדָם וְיִגְרֹם לָהֶם חֵטְא:
ג“יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא” הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל “יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים”, לָכֵן אֵין לְהַפְסִיק בֵּין “יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” לִ“מְבָרַךְ”, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַמַּאֲמָר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּנְשִׁימָה אַחַת.
וְצָרִיךְ לוֹמַר “מְבָרַךְ” הַב׳ בְּקָמַ״ץ וְהָרֵי״שׁ בְּפַתָּ״ח, שֶׁאָז פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ “מְבֹרָךְ”, שֶׁאִם יֹאמַר רֵי״שׁ בְּצֵירֵ״י יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ לַאֲחֵרִים. וְצָרִיךְ לוֹמַר “לְעָלַם” בְּקָמַ״ץ הָעַיִן. וְיֵשׁ לוֹמַר “וּלְעָלְמֵי” בְּוָא״ו:
דמִצְוַת הַקַּדִּישׁ הוּא לִשְׁמֹעַ מִן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר “יִתְגַּדַּל כו׳”, וְעַל זֶה יַעֲנֶה “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא”, שֶׁ“אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” הוּא עֲנִיָּה עַל “יִתְגַּדַּל כו׳”. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לְכַוֵּן עַל מַה הוּא עוֹנֶה, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְכַתְּחִלָּה לִשְׁמֹעַ וּלְכַוֵּן לַבְּרָכָה שֶׁעוֹנֶה עָלָיו אָמֵן. וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לוֹמַר גַּם כֵּן “יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” כו׳ כְּמוֹ הַצִּבּוּר.
וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ דּוֹמֶה לְגַמְרֵי לַעֲנִיַּת אָמֵן, שֶׁבְּדִיעֲבַד אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁהַצִּבּוּר עוֹנִין כְּבָר “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” — עוֹנֶה עִמָּהֶם “יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא”, הוֹאִיל וְהוּא שֶׁבַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל “יִתְגַּדַּל כו׳”. אֲבָל לֹא יַעֲנֶה “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא”, אֶלָּא אִם כֵּן יוּכַל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ שֶׁיֵּדַע לַעֲנוֹת עַל הַקַּדִּישׁ, שֶׁאָז אֵינָהּ אָמֵן יְתוֹמָה בְּדִיעֲבַד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ עַל מַה הוּא עוֹנֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן קכ״ד.