Таханун (нефилат апаим)

Орах Хаим · симан 131 · лист 4 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הֶחָתָן וְהָאָבֵל וּבָאוּ לְבָתֵּיהֶם — אֵין צְרִיכִים לוֹמַר תַּחֲנוּן, לְפִי שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת י״ח, וְכֵיוָן שֶׁנִּדְחָה מִמְּקוֹם קְבִיעוּתוֹ — נִדְחָה לְגַמְרֵי. וְהוּא הַדִּין לִ“וְהוּא רַחוּם” בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם בְּכָל הַיָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֲמִירָתוֹ חוֹבָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קל״ד (מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁחִיּוּבוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּנְהָג וְעַכְשָׁו נִפְטְרוּ מִלְּאָמְרוֹ בִּשְׁעַת חִיּוּבוֹ, דְּהַיְנוּ בַּזְּמַן שֶׁנּוֹהֲגִים לְאָמְרוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת י״ח קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם — נִפְטְרוּ כָּל הַיּוֹם).
אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּבֵית הָאֵבֶל (יֵשׁ לְכָל אֶחָד לוֹמַר הַלֵּל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, שֶׁמִּצְוַת הַלֵּל הִיא כָּל הַיּוֹם וְאֵין מְקוֹמוֹ קָבוּעַ מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת י״ח, שֶׁאֲפִלּוּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ לִפְעָמִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ״ב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם אֲפִלּוּ לַיָּחִיד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית אֶלָּא מִשּׁוּם “זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת”. וְעוֹד שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לִ“וְהוּא רַחוּם” שֶׁהָיוּ פְּטוּרִים מִלְּאָמְרוֹ בִּשְׁעַת חוֹבָתוֹ מִפְּנֵי הָאֲבֵלוּת שֶׁל אָבֵל שֶׁהִיא לוֹ כְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מִן הַלֵּל אֵינָם פְּטוּרִים אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הָאֲבֵלוּת שֶׁבַּבַּיִת אֵין רוֹצִים לוֹמַר שָׁם “לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָה” מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּלוֹעֵג לָרָשׁ, לְפִיכָךְ צְרִיכִים לָצֵאת מִשָּׁם וְלִקְרוֹת, כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ אֵצֶל קְבָרוֹת אַחַר י״ח מִיָּד, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשָּׁם מִשּׁוּם “לוֹעֵג לָרָשׁ” וְלִקְרוֹת הַלֵּל).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּהַלֵּל שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁחִיּוּבוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג וְלֹא נָהֲגוּ לִקְרוֹת בְּבֵית הָאָבֵל, אֲבָל בַּחֲנֻכָּה שֶׁהַהַלֵּל הוּא חוֹבָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים — קוֹרִים גַּם בְּבֵית הָאָבֵל, שֶׁגַּם הָאָבֵל חַיָּב בּוֹ. אֶלָּא שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁהָאָבֵל כָּל ל׳ וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כָּל י״ב חֹדֶשׁ — אֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּעֵת הַהַלֵּל, כִּי הַקָּהָל אָז בְּשִׂמְחָה כְּעֵין שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים: