Еда во время трапезы и после неё

Орах Хаим · симан 177 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גאֲבָל אִם אוֹכְלָם עִם פַּת, נַעֲשׂוּ טְפֵלָה לַפַּת, וּבִרְכַּת “הַמּוֹצִיא” פּוֹטַרְתָּן, אֲפִלּוּ קָבַע לִפְתַּן סְעוּדָתוֹ עַל דָּבָר אַחֵר וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו פֵּרוֹת לְקִנּוּחַ וּלְתַעֲנוּג וְאוֹכֵל מֵהֶם מְעַט עִם פַּת.
וְאִם הֱבִיאוּם לְפָנָיו לְלַפֵּת בָּהֶם גַּם כֵּן אֶת הַפַּת וְאָכַל מֵהֶם מְעַט עִם הַפַּת, אֲפִלּוּ אוֹכֵל אַחַר כָּךְ בְּלֹא פַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם אִם דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל עוֹד מֵהֶם עִם פַּת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁתְּחִלַּת אֲכִילַת הַפֵּרוֹת וְסוֹפָהּ הִיא עִם הַפַּת — מִצְטָרְפִין הֵם עִם שְׁאָר הַסְּעוּדָה לְהִפָּטֵר בְּבִרְכַּת הַפַּת אַף מַה שֶּׁאוֹכֵל בֵּינְתַיִם בְּלֹא פַּת, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם מִתְּחִלָּה לְלַפֵּת בָּהֶם הַפַּת, וּמְלַפֵּת בָּהֶם פַּת בַּתְּחִלָּה, וְגַם בַּסּוֹף דַּעְתּוֹ לְלַפֵּת בָּהֶם. וְאַף אִם אַחַר כָּךְ נִמְלַךְ שֶׁלֹּא לְלַפֵּת בָּהֶם בַּסּוֹף — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל מֵהֶם עַל סְמַךְ בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא” — כַּוָּנָתוֹ לְלַפֵּת בָּהֶם עֲדַיִן אַחַר כָּךְ.
אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה לֹא הֱבִיאוּם לְלַפֵּת בָּהֶם אֶת הַפַּת אֶלָּא לְקִנּוּחַ סְעוּדָה, אַף שֶׁמְּלַפֵּת בָּהֶם פַּת תְּחִלָּה וָסוֹף וְאוֹכֵל בֵּינְתַיִם בְּלֹא פַּת — צָרִיךְ לְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁעִקָּרָם לְקִנּוּחַ וְלֹא לְלַפֵּת — אֵינָן מִצְטָרְפִין לִשְׁאָר הַסְּעוּדָה לִפְטֹר מַה שֶּׁאוֹכֵל בְּלֹא פַּת.
וְכָל זֶה כְּשֶׁתְּחִלַּת אֲכִילָתוֹ מֵהַפֵּרוֹת הִיא עִם פַּת, אֲבָל אִם מַתְחִיל לֶאֱכֹל בְּלֹא פַּת, אַף אִם בָּאוּ לְלַפֵּת וּמְלַפֵּת בָּהֶם אֶלָּא שֶׁאוֹכֵל מְעַט בַּתְּחִלָּה בְּלֹא פַּת — צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
וְטוֹב לִנְהֹג כֵּן לְעוֹלָם, כְּשֶׁבָּאִים לוֹ פֵּרוֹת בְּאֶמְצַע סְעוּדָתוֹ לְלַפֵּת הַפַּת — לֶאֱכֹל מֵהֶם תְּחִלָּה מְעַט בְּלֹא פַּת וּלְבָרֵךְ, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל בֵּין עִם פַּת בֵּין בְּלֹא פַּת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִסְתַּפְּקִין אַף אִם מְלַפֵּת בָּהֶם הַפַּת תְּחִלָּה וָסוֹף וְאוֹכֵל בֵּינְתַיִם בְּלֹא פַּת — אִם נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת “הַמּוֹצִיא”:
דוְכָל זֶה כְּשֶׁקָּבַע לִפְתַּן סְעוּדָתוֹ עַל דָּבָר אַחֵר וּבְאֶמְצַע הַסְּעוּדָה הֵבִיאוּ לוֹ פֵּרוֹת, אֲבָל אִם קָבַע לִפְתַּן סְעוּדָתוֹ עַל הַפֵּרוֹת — נַעֲשׂוּ לוֹ הַפֵּרוֹת כַּדְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה, שֶׁנִּפְטָרִים בְּבִרְכַּת “הַמּוֹצִיא” אֲפִלּוּ אוֹכְלָם בְּלֹא פַּת בִּתְחִלַּת אֲכִילָתָם, וְאֵין צָרִיךְ לֶאֱכֹל מֵהֶם תְּחִלָּה עִם פַּת. וְיֵשׁ חוֹלְקִים.
וְלָכֵן טוֹב שֶׁיֹּאכַל תְּחִלָּה מְעַט עִם פַּת, וְאָז אַף אִם אַחַר כָּךְ אוֹכֵל מֵהֶם בְּלֹא פַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ אֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל עוֹד עִם פַּת, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר קְבִיעַת סְעוּדָתוֹ הָיָה עֲלֵיהֶם לְלַפֵּת בָּהֶם אֶת הַפַּת.