Присоединение к зимуну троих и десяти

Орах Хаим · симан 197 · лист 1 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה, וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים
אשְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְגָמְרוּ סְעוּדָתָם וּבָא שְׁלִישִׁי וְקָבַע אֶצְלָם, אִם אֵינָם שְׂבֵעִים כָּל כָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיוּ מְבִיאִים לִפְנֵיהֶם אֵיזֶה דָּבָר הֶחָבִיב אֶצְלָם לְקִנּוּחַ סְעוּדָה הָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — לֹא נִגְמְרָה סְעוּדָתָם עֲדַיִן וּמִצְטָרֵף עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכְלוּ כְּלוּם מִשֶּׁבָּא אֶצְלָם.
וְאִם אָמְרוּ כְּבָר “נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן” — הֲרֵי הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִלֶּאֱכֹל עוֹד, וְנִגְמְרָה סְעוּדָתָם, וְשׁוּב אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִמָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן אָכְלוּ עִמּוֹ.
(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִסִּיחוּ דַּעְתָּם בְּפֵרוּשׁ מִלֶּאֱכֹל עוֹד. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהֶסַּח הַדַּעַת מֵאֲכִילָה אֵינוֹ זָקוּק לַחֲזֹר לְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” אִם נִמְלַךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְלָךְ בִּסְעוּדָתוֹ לְהִמָּשֵׁךְ מִסְּעוּדָה קְטַנָּה לִגְדוֹלָה, מִכָּל מָקוֹם כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִמְלַךְ וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל — נִגְמְרָה אֲכִילָה הָרִאשׁוֹנָה בְּהֶסַּח דַּעְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר מִמֶּנָּה ).
וּמִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ נָטְלוּ יְדֵיהֶם מַיִם אַחֲרוֹנִים — מִצְוָה שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִטְּלוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים וִיבָרְכוּ “הַמּוֹצִיא” וְיֹאכְלוּ כְּזַיִת כְּדֵי לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וַאֲפִלּוּ אִם זֶה אֵינוֹ חָפֵץ לֶאֱכֹל כְּלָל — מִצְוָה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לֶאֱכֹל מְעַט כְּדֵי לְזַמֵּן עָלָיו, שֶׁכָּל שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד מִצְוָה עֲלֵיהֶם לְחַזֵּר אַחַר זִמּוּן כָּל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג:
באֵין מְזַמְּנִין אֶלָּא עַל מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת, שֶׁפָּחוֹת מִכְּזַיִת אֵינוֹ נִקְרָא אֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ אָכַל פַּת.
וּמִשֶּׁאָכַל כְּזַיִת מְזַמְּנִין עָלָיו, וּמִצְטָרֵף בֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה, אֲפִלּוּ אָכַל כְּזַיִת יָרָק אוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת. וַאֲפִלּוּ אֵין כְּזַיִת בַּיָּרָק, אֶלָּא שֶׁטִּבְּלוֹ בְּצִיר וְאָכַל וְיֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת עִם הַצִּיר שֶׁעַל גַּבֵּי הַזַּיִת — מְזַמְּנִין עָלָיו, שֶׁהַצִּיר מִצְטָרֵף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״י.
וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַל כְּלוּם אֶלָּא שָׁתָה רְבִיעִית מֵאֵיזֶה מַשְׁקֶה, וַאֲפִלּוּ מִן הַמַּיִם — מִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְעוֹנֶה: “בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ”, שֶׁשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה.