Присоединение к зимуну троих и десяти

Орах Хаим · симан 197 · лист 4 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא אָכַל פַּת אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין בְּלֹא הֲנָאָה, וְסָמְכוּ זֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב: “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ”, מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ. וַאֲפִלּוּ אִם זֶה שֶׁאָכַל וְשָׂבַע אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ — אֵין חֲבֵרוֹ מְבָרֵךְ לוֹ, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיַד חֲכָמִים לַעֲקֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, וְעוֹד שֶׁזֶּה אֵינָהּ עֲקִירָה, שֶׁיָּכוֹל אַחֵר לֶאֱכֹל עִמּוֹ וּלְבָרֵךְ לוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאָכַל פַּת אֲפִלּוּ כְּזַיִת, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הֲנָאַת עַצְמוֹ — מוֹצִיא גַּם כֵּן חֲבֵרוֹ שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה.
אֲבָל אִם לֹא אָכַל כְּזַיִת פַּת שֶׁמְּבָרְכִין אַחֲרָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ אָכַל תַּבְשִׁיל מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁמְּבָרְכִין אַחֲרָיו מֵעֵין שָׁלֹשׁ — אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹכְלִים פַּת, אֲפִלּוּ לֹא אָכְלוּ אֶלָּא כְּזַיִת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁלֹּא אָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאִם בְּנֵי חֲבוּרָה מִקְצָתָם אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה וּמִקְצָתָם לֹא אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה — מְבָרֵךְ אֶחָד מֵהָאוֹכְלִים כְּדֵי שְׂבִיעָה וְיוֹצְאִים הָאֲחֵרִים. אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהָאוֹכְלִים כְּדֵי שְׂבִיעָה אֵין בָּהֶם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ — אֲזַי יְבָרֵךְ מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת וְיוֹצִיא אֶת כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתָם (אִם הָיָה שָׂבֵעַ כְּבָר קֹדֶם שֶׁאָכַל הַכְּזַיִת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חִיּוּב שֶׁל תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁיֹּאכַל יוֹתֵר. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל יוֹתֵר — יֵשׁ לָחֹשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה):
זוְאִם אָכְלוּ כֻּלָּם כְּדֵי שְׂבִיעָה, וּמִקְצָתָם שָׁתוּ וּמִקְצָתָם לֹא שָׁתוּ וְהֵם תְּאֵבִים לִשְׁתּוֹת — טוֹב שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב לְבָרֵךְ אֶלָּא אִם שָׁתָה אִם הוּא תָּאֵב לִשְׁתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: “וְאָכַלְתָּ” — זוֹ אֲכִילָה, “וְשָׂבָעְתָּ” — זוֹ שְׁתִיָּה.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּר, שֶׁזֶּה סֶמֶךְ בְּעָלְמָא הוּא שֶׁסָּמְכוּ חֲכָמִים לְחַיֵּב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כְּזַיִת, שֶׁנֶּאֱמַר “וְאָכַלְתָּ” — זוֹ אֲכִילָה, וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת, “וְשָׂבָעְתָּ” — זוֹ שְׁתִיָּה, אֲבָל אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְבָרֵךְ אֶלָּא כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע וַאֲפִלּוּ לֹא שָׁתָה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר, שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה.