Отплытие на корабле и путь с караваном в субботу

Орах Хаим · симан 248 · лист 2 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ אִסּוּר תְּחוּמִין בְּמַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים מִקַּרְקַע הַנָּהָר — אֵין בְּזֶה אִסּוּר אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם יֵשׁ אִסּוּר תְּחוּמִין לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אֲפִלּוּ בְּי״ב מִיל בַּיַּבָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ד, וְכֵיוָן שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אֵין אִסּוּר תְּחוּמִין אֲפִלּוּ י״ב מִיל אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם כֵּן הֲרֵי זֶה סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהוֹלְכִין בּוֹ לְהָקֵל בְּכָל מָקוֹם.
אֲבָל אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין י׳ טְפָחִים מַיִם מִתַּחַת שׁוּלֵי הַסְּפִינָה עַד קַרְקָעִית הַנָּהָר — אָסוּר לֵילֵךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ נִכְנַס לַסְּפִינָה שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ מִלֵּיל רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת וְאֵילַךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הַסְּפִינָה מְשֻׁקַּעַת הַרְבֵּה בַּמַּיִם בְּעִנְיָן שֶׁאֵצֶל דָּפְנֶיהָ יֵשׁ בַּמַּיִם עֹמֶק י׳ טְפָחִים וְתַחַת שׁוּלֶיהָ אֵין שָׁם י׳ טְפָחִים — הֲרֵי זֶה אָסוּר, אֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָה בְּעִנְיָן שֶׁמִּמְּקוֹם יְשִׁיבָתוֹ יֵשׁ יוֹתֵר מִי׳ טְפָחִים.
ב וְיֵשׁ מַתִּירִין כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים וְאֵין רַגְלָיו תְּלוּיוֹת לְתוֹךְ מַטָּה מִי׳ טְפָחִים, אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִג׳ טְפָחִים, וְאֵין אִסּוּר אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב עַל שׁוּלֵי הַסְּפִינָה וְאֵין מֵעַל שׁוּלֶיהָ עַד הַקַּרְקַע י׳ טְפָחִים, אוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב עַל דָּבָר אַחֵר וְאֵין מֵעַל אוֹתוֹ דָבָר עַד הַקַּרְקַע י׳ טְפָחִים. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם כְּשֶׁצָּרִיךְ לְכָךְ:
דוְאִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִיא מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אוֹ לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ סָפֵק בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הוֹלְכִין לְהָקֵל, וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲמִיר אֶלָּא כְּשֶׁיָּדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
הוְאִם נִכְנַס לַסְּפִינָה קֹדֶם ג׳ יָמִים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת אוֹ קֹדֶם לְכֵן — מֻתָּר לֵילֵךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת חוּץ לַתְּחוּם, אַף אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁמְּהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים, אוֹ אֲפִלּוּ לְמַטָּה מִג׳ טְפָחִים, דְּכֵיוָן שֶׁאִסּוּר תְּחוּמִין אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶםג — לֹא רָצוּ לְהַחֲמִיר כָּל כָּךְ לֶאֱסוֹר כְּשֶׁנִּכְנַס לַסְּפִינָה קֹדֶם ג׳ יָמִים, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם, וְהַסְּפִינָה הִיא שֶׁמּוֹלִיכָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ויש מתירין כו׳. עיין בב״ח שדעתו להקל לגמרי. ואף רא״ם לא החמיר אלא כשיושב למטה מי׳ טפחים ע״ש. והמ״א סתר דברי הב״ח, אבל דברי רא״ם אין לנו לסתור להחמיר בדברי סופרים שכל המחמיר בדברי סופרים עליו להביא ראיה וטעם לדבריו כדתנן בפ״ד דידים.
והמ״א לשיטתיה אזיל דס״ל בסי׳ רס״ו דכשהסוס מהלך בארץ הוה ליה כאילו הוא מהלך בארץ וה״נ מה שהספינה מהלכת למטה מי׳ טפחים הוה ליה כאילו הוא מהלך שם. אבל הב״י שם לא סבירא ליה הכי. וכן דעת אבן העוזר סימן רמ״ו עיין שם שסתר דברי המ״א מהירושלמי דברכות דאזלא מחמתיה כדאיתא בפרק קמא דבבא מציעא לא אמרינן הכי כ״ש בספינה. וכיון שהרא״ם וב״י ואבן העוזר מקילין כדאי הם לסמוך עליהם בעת הצורך להקל בדברי סופרים.
וגם המ״א עצמו בתחלת דבריו שם לא אסר בסוס אלא משום דניחא תשמישתיה והוה כארעא סמיכתא כמו קרון להב״י שם. ואף שמלשון רש״י משמע דכל שאינו נח כמו עמוד לא הוה כארעא סמיכתא מכל מקום הב״י שם סמך על הריטב״א דס״ל דאף קרון הוה כארעא סמיכתא ע״ש בריטב״א והובא ג״כ ברלב״ח סימן כ״ח לפסק הלכה. ולפי זה הא דספינה לא הוה כארעא סמיכתא ע״כ היינו משום שאינה מהלכת בארץ כמו קרון וסוס וא״כ אין לחלק בין למעלה מי׳ טפחים בין למטה מי׳ טפחים אלא בין למטה מג׳ טפחים בין למעלה מג׳ טפחים דנפק מתורת לבוד ולא הוה כמהלכת בארץ.
ולא דמי למ״ש בסי׳ שנ״ו וסי׳ שע״ו דהתם קל הוא שהקילו במים כדאיתא בגמרא בדוכתי טובי וזהו דעת האגודה שהביא המ״א בסי׳ שס״ו סק״ה דס״ל דהלכתא כרב הונא ורב יוסף, ואביי דיחוייא בעלמא קמדחי ורב אשי אינו אלא מפרש דיחוייא דאביי אבל מכל מקום הילכתא כרב הונא לגבי רב נחמן שהיה גדול ממנו הרבה. ולפי זה דוקא לענין היתר טלטול במים אמרינן גוד אבל לענין טלטול בתוך הספינה לא אמרינן בה גוד. ואפילו להחמיר לא אמרינן כמבואר בטור וש״ע בסי׳ שנ״ה שהקילו בגזוזטרא אלא אם כן חלון פתוח לה ע״ש במ״א ובתוס׳ ורא״ש ריש פרק כל גגות ודו״ק וא״כ בנידון דידן י״ל ג״כ דלא אמרינן גוד.
ואף אם תמצי לומר דאמרינן גוד וכן אף לפי מ״ש המ״א בתחלת דבריו בסי׳ שס״ו כרב נחמן מכל מקום בנידון דידן ע״כ צריך לומר דאפ״ה לא הוה כארעא סמיכתא לענין תחומין דאם לא כן אף שהיא מהלכת למעלה מי׳ טפחים נמי מאי שנא מקרון אי אמרינן גוד.
ולפ״ז אף כשמהלכת למטה מג׳ טפחים לכאורה אפשר דלא מיתסר להרא״ם, דהא דמחמרינן בכהאי גוונא גבי עמוד בהזורק משמע דמשום גוד נגעו בה דאין להחמיר מתורת לבוד דהא לא אמרינן לבוד להחמיר כל כך שיהא נחשב כהגיע לארץ ואפ״ה יעלה למנין י׳ טפחים כמ״ש המ״א סוף סי׳ תרל״ב אבל בגוד אין צריך שיהא כהגיע גופו לארץ אלא מושכין חודו כו׳. ואפילו להחמיר, שהזורק על גבי גזוזטרא חייב. ומ״ש בסי׳ תרל״ב ס״ק ב׳ היינו משום דחבוט רמי הוא שמגיע גופו למטה.
לא רצו להחמיר. כן הוא במהרי״ק. ואף שמלשון הדרכי משה ומ״א סק״ג אפשר ללמוד דדוקא כשיש חשש סכנה אם יצא ממנה בשבת שרי דומיא דסעיף ד׳, מכל מקום מסתימת לשון רמ״א בהג״ה משמע דבכל גוונא שרי, שהרי לא הזכיר כלל שיצטרך, עד אח״כ. וכן בדרכי משה משמע שהסכים למהרי״ק לדינא, אלא משום שבמהרי״ק מבואר דלהרי״ף דאינו מחלק בין תוך ג׳ לקודם ג׳ לענין תחומין ע״כ סבירא ליה דאין איסור כלל משום תחומין בספינה כדעת רשב״ם כיון שהספינה הולכת מאליה, והשיג עליו הב״י מתשובת הרמב״ם, וכן באמת אנן לא קיימא לן כרשב״ם, מכל מקום איסור זה אינו מדאורייתא אף גבי קרון, אף למ״ד י״ב מיל דאורייתא, דלכולי עלמא לא שייך תחומין כשהספינה הולכת כמבואר במהרי״ק לשיטת ר״י. והב״י חלק עליו במ״ש להקל קודם ג׳ אף מדרבנן דלא גזרו כל כך, וכוונתו דכיון דההליכה מצד עצמה אין בה איסור משום תחומין אלא שחכמים גזרו שלא ליכנס לתוכה שתהא מוליכה אותו בשבת חוץ לתחום, וקודם ג׳ ימים לא גזרו כדעת ר״ח, שהרי״ף שחלק על ר״ח סבירא ליה כרשב״ם דמותר ליכנס, ועל זה חלק הב״י דהרי״ף לא ס״ל כרשב״ם. ועל זה כתב בדרכי משה דאעפ״כ העיקר כדעת ר״ח דקודם ג׳ לא גזרו, והביא ראיה ממה שלא גזרו להפליג למקום סכנה קודם ג׳ אף שיודע שיחלל בידים, וכל שכן הכא דלא גזרו קודם ג׳ אף שיודע שהספינה יוליכנו חוץ לתחום. וראיה ברורה מרבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהלכו בספינה חוץ לתחום ברקק שאין בו י׳ טפחים, אף אם תמצי לומר שהפליגו קודם ג׳ מכל מקום סתם רקק אין בו סכנה לשבות בשבת. ואין לומר שפסקו עמו לשבות ולא שבת, דמכל מקום לכתחלה איך סמכו על הפסיקה אם היה איסור בדבר הרי אין הנכרי נאמן על זה כמ״ש סי׳ רמ״ו (ואין לומר דבפניו שאני שהרי הוכיח סופו שלא שבת) וכן משמע בהדיא ברי״ף ורא״ש דאף לדבר מצוה שפוסק לשבות אעפ״כ אין היתר אלא כשעמוק י׳ טפחים. והשגת הב״י על מהרי״ק לדעת הרי״ף צע״ג ודו״ק: