Отплытие на корабле и путь с караваном в субботу

Орах Хаим · симан 248 · лист 7 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא אִם כֵּן הוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז אִם נִזְדַּמְּנָה לָהֶם שַׁיָּרָא אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מֻתָּרִים לָצֵאת. וּלְכַתְּחִלָּה יִפְסְקוּ עִמָּהֶם לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת, וְאִם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא יִרְצוּ לִשְׁבּוֹת — יְכוֹלִים לָלֶכֶת עִמָּהֶם חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִי״ב מִיל, אִם מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ אִם מִתְיָרֵא מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ בְּהֵמָה וְלֹא יוּכַל לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו, אוֹ אִם יִקְחוּ מָמוֹנוֹ וְלֹא יוּכַל לִחְיוֹת עוֹד בַּמִּדְבָּר, אוֹ אִם יִקְחוּ מַלְבּוּשָׁיו בִּזְמַן הַקֹּר כִּמְעַט יָמוּת בִּקְרִירוּת, כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ נִקְרָא פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וּמֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ עִמָּהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת — אָסוּר לָצֵאת אֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה. וְלֹא הִתִּירוּ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ קֹדֶם ג׳ יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת אֶלָּא לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה, שֶׁאֵין שָׁם וַדַּאי גָּמוּר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת, שֶׁאֶפְשָׁר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשַּׁבָּת יַגִּיעוּ לְנָמָל אַחֵר וְיַעַמְדוּ שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, וַאֲזַי לֹא יְחַלְּלוּ בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה,ז וְלֹא בִּתְחוּמִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּמַּיִם עֹמֶק י׳ טְפָחִים. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלְּלוֹ — הֵקֵלּוּ חֲכָמִים קֹדֶם ג׳ יָמִים, אוֹ לִדְבַר מִצְוָה אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ ג׳ יָמִים, אֲבָל כְּשֶׁהוּא וַדַּאי גָּמוּר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלְּלוֹ — לֹא הֵקֵלּוּ כְּלָל בְּשׁוּם עִנְיָן.
וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַמְּקִלִּין, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמְכוּ.
וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְח לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִסְחוֹרָה וְלֹא כְּדֵי לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן דְּבַר מִצְוָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: “כָּל הַמְהַלֵּךְ ד׳ אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא”.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ ג׳ יָמִים לִסְחוֹרָה אוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי חֲבֵרוֹ — יֵשׁ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, הוֹאִיל וְרַבּוּ הָאוֹסְרִים שֶׁאֵין זֶה חָשׁוּב דְּבַר מִצְוָה כְּלָל:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ולא בתחומין כו׳. בש״ע לא הזכיר כלל חוץ לי״ב מיל, ואפ״ה כתב המ״א דאין להקל, דהיינו למחות בידם. וגם אם הולכים יותר מי״ב מיל אין בנו כח למחות לפי מ״ש התוספת שבת, כיון שרוב הפוסקים חולקים על הרמב״ם בזה, וגם אם נושאים משאות בידם הכל מדרבנן במדבר שהוא כרמלית בזמן הזה עיין סי׳ שמ״ה:
לארץ ישראל לסחורה כו׳. וכ״ש אם מתכוין כדי לילך בה ד׳ אמות שמתכוין לדבר מצוה שאין בנו כח למחות בידו הואיל ויש לו על מי לסמוך. ואף לסחורה אין בנו כח למחות הואיל ורמ״א כתב כן אף בחוץ לארץ. אבל לטייל יש להסתפק כיון שאינו מתכוין כלל למצות ההליכה בארץ ישראל וצ״ע בכהאי גוונא: