Канун субботы

Орах Хаим · симан 249 · лист 1 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינִים הַשַּׁיָּכִים לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבוֹ י״ג סְעִיפִים
אאָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹתֵר מִג׳ פַּרְסָאוֹת מִתְּחִלַּת הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְיוּכַל לְהָכִין שָׁם צָרְכֵי שַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יֵלֵךְ יוֹתֵר יַגִּיעַ לְבֵיתוֹ, וּבְנֵי בֵיתוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׂמוּ אֶל לִבָּם שֶׁמָּא יָבֹא הַיּוֹם וְהֵכִינוּ גַּם בִּשְׁבִילוֹ — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, שֶׁמָּא לֹא שָׂמוּ אֶל לִבָּם כְּלָל מִבִּיאָתוֹ וְלֹא הֵכִינוּ לוֹ כְּלוּם.
אֲבָל אִם יָדוּעַ לָהֶם בְּוַדַּאי שֶׁיָּבֹא הַיּוֹם, כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַח לָהֶם שָׁלִיחַ לְהוֹדִיעָם, אוֹ שֶׁהוֹדִיעָם קֹדֶם נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ — מֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ כָּל הַיּוֹם:
בוְכָל זֶה כְּשֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָכִין שָׁם צָרְכֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁאֲחֵרִים יָכִינוּ לוֹ, אֲבָל אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת וְגַם אֲחֵרִים לֹא יָכִינוּ לוֹ — מוּטָב שֶׁיֵּלֵךְ אֲפִלּוּ כַּמָּה פַרְסָאוֹת, אוּלַי יַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָכִין שָׁם צָרְכֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁאֲחֵרִים יָכִינוּ לוֹ, מִשֶּׁיִּשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לְהָכִין.
וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ עִמּוֹ צֵידָה כְּדֵי צָרְכֵי שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יִשּׁוּב בָּטוּחַ — מֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ מִשָּׁם אֲפִלּוּ כַּמָּה פַרְסָאוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹם יִשּׁוּב בָּטוּחַ, שֶׁכְּשֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹם יִשּׁוּב בָּטוּחַ — אֵין לוֹ עֹנֶג שַׁבָּת כְּלָל.
גוְכָל זֶה כְּשֶׁהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו, אֲבָל אִם רוֹכֵב עַל סוּס אוֹ הוֹלֵךְ בְּקָרוֹן — יָכוֹל לֵילֵךְ כַּמָּה פַרְסָאוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן יוּכַל לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל.
(וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יְהַלֵּךְ יוֹתֵר מִכְּדֵי שִׁעוּר שֶׁהוּא מַהֲלַךְ ג׳ פַּרְסָאוֹת שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי הַמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, דְּהַיְנוּ ד׳ שָׁעוֹת וְד׳ חֳמָשִׁים מִשָּׁעוֹת בֵּינוֹנִית שֶׁהֵן כ״ד לְמֵעֵת לְעֵת, עַיֵּן סִמָּן תנ״ט):
דוּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ רֹב בְּנֵי אָדָם מְכִינִים צָרְכֵי שַׁבָּת בְּרֶוַח, לָכֵן אֵין נִזְהָרִים כְּלָל מִלֵּילֵךְ יוֹתֵר מִג׳ פַּרְסָאוֹת בְּכָל עִנְיָן כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ אוֹ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית אֲחֵרִים:
האָסוּר לִקְבּוֹעַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סְעֻדָּה גְדוֹלָה שֶׁל מִשְׁתֶּה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בָּהּ בִּימֵי הַחֹל, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּרְבֶּה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֲפִלּוּ בַּבֹּקֶר יוֹתֵר מִדַּרְכּוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַחֹל — לֹא יוּכַל לְקַיֵּם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁבַּלַּיְלָה כָּרָאוּי: