Блюда с кануна, доваривающиеся в субботу

Орах Хаим · симан 254 · лист 6 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יאאֲפִלּוּ אִם אֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מֵהַפַּת בְּשַׁבָּת — אָסוּר לִתְּנָהּ לְתַנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין שָׁהוּת שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹפֶה אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ יְכוֹלָה לְהֵאָפוֹת בְּלֹא חִתּוּי, מִכָּל מָקוֹם חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ אַחַר כָּךְ לְאָכְלָהּ בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִתַּנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין בּוֹ רְדִיָּה, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה דַעְתּוֹ עָלֶיהָ לְאָכְלָהּ, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים לִגְמוֹר אֲפִיָּתָהּ, שֶׁמִּטַּעַם זֶה אָסוּר לְהַשְׁהוֹת תַּבְשִׁיל לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת הַלַּיְלָה, מִשּׁוּם גְּזֵרַת שֶׁמָּא יַחְתֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ג, אַף עַל פִּי שֶׁעַד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית יוּכַל לְהִתְבַּשֵּׁל בְּלֹא חִתּוּי:
יבמִי שֶׁנָּתַן פַּת לַתַּנּוּר בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְנִמְלַךְ לִרְדּוֹתָהּ מֵהַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁתֵּאָפֶה — מֻתָּר לוֹ לִרְדּוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ צֹרֶךְ שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ בְּתַנּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁשַּׁיָּךְ בָּהֶם רְדִיָּה, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִסּוּר סְקִילָה אוֹ לִידֵי אִסּוּר חַטָּאת. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לִרְדּוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי — יְשַׁנֶּה.
אֲבָל לְאָדָם אַחֵר לֹא הִתִּירוּ לִרְדּוֹת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא חֲבֵרוֹ לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת אוֹ סְקִילָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים לְאָדָם: “חֲטֵא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרְךָ”, כֵּיוָן שֶׁחֲבֵרוֹ פָּשַׁע בְּמַה שֶּׁנָּתַן הַפַּת לַתַּנּוּר, עַיֵּין סוֹף סִמָּן ש״ו:
יגלֹא יְמַלֵּא אָדָם קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמָסִין אוֹ שְׁאָר כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי כִּירָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט אִם אֵינָן גְרוּפִים וּקְטוּמִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי לְפִי מִנְהָגֵנוּ. אֲבָל אִם אֵין שָׁהוּת בַּיּוֹם כָּל כָּךְ — אָסוּר לְהַנִּיחָהּ שָׁם אֲפִלּוּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ, בְּעִנְיָן שֶׁכַּיּוֹצֵא בָזֶה בְּבָשָׂר מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא יוּכַל לְהִגָּמֵר עוֹד לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, אֲבָל כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְבַּשֵּׁל, וִיכוֹלִין לְהִגָּמֵר לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל מִינֵי יְרָקוֹת.