Блюда с кануна, доваривающиеся в субботу

Орах Хаим · симан 254 · лист 7 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם עָבַר וְהִנִּיחָהּ שָׁם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא נִתְבַּשְּׁלוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסַָאִי מִבְּעוֹד יוֹם — אֲסוּרִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ:
ידוְכֵן הַדִּין בְּנוֹתֵן מַיִם בִּקְדֵרָה לְחַמְּמָם לְתַנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּםג (לְצֹרֶךְ שְׁתִיָּה אוֹ אֲפִלּוּ) לְצֹרֶךְ הֲדָחַת כֵּלִים בְּשַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ שָׁם הַקְּדֵרָה מִבְּעוֹד יוֹם כָּל כָּךְ שֶׁיְּהֵא שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַמֵּם חֲצִי הַחִמּוּם לְכַתְּחִלָּה לְפִי מִנְהָגֵנוּ, אוֹ שֶׁיֵּחַמּוּ כָּל צָרְכָּם לְהָאוֹסְרִים לְהַשְׁהוֹת שָׁם תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי אוֹ אֲפִלּוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, וְהַמַּיִם חַמִּין גַּם כֵּן מִצְטַמְּקִין וְרַע לָהֶן.
אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּה שָׁם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ, שֶׁהַמַּיִם גַּם כֵּן הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְחַמֵּם. וְאַף שֶׁהַמַּיִם רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה גַּם כְּשֶׁהֵם צוֹנְנִים, מִכָּל מָקוֹם אֵינָם טוֹבִים כָּל כָּךּ כְּפֵרוֹת הַנֶּאֱכָלִים חַיִּים שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְאִם עָבַר וְהִנִּיחַ שָׁם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא נִתְחַמְּמוּ שְׁלִישׁ חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם — אֲסוּרִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ:
טואָסוּר לִתֵּן מַיִם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה לְתוֹךְ קְדֵרָה הַקְּבוּעָה בְּתוֹךְ תַּנּוּר בֵּית הַחֹרֶף, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַמֵּם חֲצִי חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁאַף שֶׁכַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא תִבָּקַע הַקְּדֵרָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁחָפֵץ גַּם כֵּן בַּמַּיִם הַלָּלוּ שֶׁיִּתְחַמְּמוּ כְּדֵי לְהָדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ הוּא לְהָדִיחַ בָּהֶם — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים.
(וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִסְמוֹךְ אֵצֶל תַּנּוּר שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ג, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקְּדֵרָה זוֹ בּוֹלֶטֶת עַל הַגֶּחָלִים שֶׁבַּתַּנּוּר — הֲרֵי זֶה כְּמַשְׁהֶה עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ).
וְאִם עָבַר וְנָתַן, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, וְלֹא נִתְחַמְּמוּ שְׁלִישׁ חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר אֲפִלּוּ לְהָדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.
(וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נְתָנָם שָׁם קֹדֶם שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר — אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לְהָקֵל אִם הָיָה שׁוֹגֵג):
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
לצורך שתיה. מה שכתב המג״א דהכא מיירי צ״ע היכא מיירי, שהרי כל הפוסקים לבד הרמב״ם פירשו הכא כפרש״י דוק ותשכח, והרמב״ם לא סבירא ליה כרשב״ם בפירות חיין, וכמ״ש (הב״י סוף סי׳ רנ״ז ו)המג״א ס״ק י״ב דהרב ב״י בסעיף ד מיירי אליבא דהרמב״ם בסמוך לגחלים אבל הכא הקדירה מפסקת.
ובגוף הדין משמע בהדיא במרדכי ריש פרק כירה דמים לא דמי לפירות אלא לביצה. ואין סברא כלל לדחוק ולומר דמיירי בהדחה, דהוה ליה לפרש, ומסתמא מיירי דומיא דביצה. וגם בגמרא דף ל״ז ע״ב דאמר רב ששת דסבירא ליה כחנניה דמשהין חמין שלא הוחמו כל צרכן ומשמע בהדיא דלא הוחמו כלל לא. גם כן דוחק גדול לומר דמיירי בהדחת כלים, דאמורא הוה ליה לפרש, ומסתמא מיירי דומיא דתבשיל.
ובר מן כל דין מצינו מפורש במשנתנו מעשה שעשו אנשי טבריא כו׳ שאסרו בשתיה, ומשמע אף אם הוחמו (ואף אם הוחמו בשביל רחיצה אין לאסור בשתיה לפי סברא זו) בשביל שתיה ולא משום הטמנה כמפורש שם בגמרא, ורשב״ם עצמו שהמציא היתר הפירות מתיר גם בהטמנה וכן דעת המרדכי ריש פרק כירה, מכלל דסבירא להו לחלק בין פירות למים: