Молитва в канун субботы

Орах Хаим · симан 267 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים
אנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִפּוֹל עַל פְּנֵיהֶם אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת:
בוְנוֹהֲגִים לְהַקְדִּים תְּפִלַּת עַרְבִית יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל. וְנָכוֹן הוּא, כְּדֵי לְהַקְדִּים קַבָּלַת שַׁבָּת בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, רַק שֶׁיְּהֵא מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״א וְרס״ג.
וְאַף הַמִּתְפַּלְלִין עַרְבִית בִּזְמַנָּהּ בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים כָּל יְמוֹת הַחֹל — יָכוֹל הוּא לְהַקְדִּים בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְהִתְפַּלֵּל מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּפְּלַג הַמִּנְחָה וְאֵילַךְ הוּא לַיְלָה לְעִנְיַן תְּפִלָּה. וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים בִּשְׁאָר יָמִים מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בִּזְמַן הַהוּא, וַהֲרֵי הֵן שְׁתֵּי קֻלּוֹת הַסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל״ג — אֵין חוֹשְׁשִׁים לָזֶה בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.
אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בּוֹ בַיּוֹם עַצְמוֹ אַחַר פְּלַג הַמִּנְחָה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ב׳ קֻלּוֹת הַסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּזְמַן אֶחָד.
וְגַם צָרִיךְ לִזָּהֵר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל״ה. וְיָכוֹל הוּא גַם כֵּן לִקְרוֹתָהּ בַּלַּיְלָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ, וּמִבְּעוֹד יוֹם יִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָה שֶׁל שַׁבָּת בִּלְבָד בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ. וְאַף שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְמִצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל גַּם הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁבָּת בַּלַּיְלָה — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וְיוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בְּלֹא תְפִלָּה. וְאַף הַמִּתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם — יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת קֹדֶם תְּפִלָּה:
גכְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן תְּפִלָּה — כָּךְ אָמְרוּ לְעִנְיַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם, שֶׁיָּכוֹל לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכוֹל מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֲפִלּוּ אִם לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית עֲדַיִן.
וּבַאֲכִילָה זוֹ שֶׁמִּבְּעוֹד יוֹם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת סְעֻדָּה אַחַת מִג׳ סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת (כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת — נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ כְּשַׁבָּת עַצְמָהּ לְכָל דָּבָר).
וְיֵשׁ מַחְמִירִים שֶׁיַּמְשִׁיךְ סְעֻדָּתוֹ בַּלַּיְלָה עַצְמוֹ, שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת לְפָחוֹת אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם ג׳ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, דְּכֵיוָן שֶׁג׳ סְעֻדּוֹת אֵלּוּ לַמְדוּם חֲכָמִים מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ג׳ פְּעָמִים “הַיּוֹם” אֵצֶל אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְאָכְלָן בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל יוֹם וְלֹא בְּתוֹסַפְתּוֹ. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם: