Светильник, зажжённый неевреем в субботу

Орах Хаим · симан 276 · лист 6 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ידוּמִכָּל מָקוֹם, אִם כְּבָר כָּלוּ עֵצִים שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה, וְאֵין דּוֹלְקִים בִּמְדוּרָה זוֹ אֶלָּא הָעֵצִים שֶׁהוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ. וְכֵן אִם הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה וּבָא נָכְרִי וְהוֹסִיף עוֹד נֵר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אֵין הֶתֵּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ אֶלָּא בְּעוֹד שֶׁהַנֵּר הָרִאשׁוֹן דּוֹלֵק, אֲבָל לְאַחַר שֶׁכָּבָה הָרִאשׁוֹן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַשֵּׁנִי. וְכֵן אִם הוֹסִיף שֶׁמֶן בְּנֵר הַדּוֹלֵק — אֵין הֶתֵּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ אֶלָּא עַד בִּכְדֵי שֶׁיִּכְלֶה הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה בְּנֵר בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אָסוּר.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וּמַתִּירִין בֵּין בִּמְדוּרָה, בֵּין בְּנֵר, בֵּין בְּהוֹסָפַת הַשֶּׁמֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּכֵיוָן שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁעָשָׂה הַנָּכְרִי הָאִסּוּר בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל הָיָה מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ — לֹא יָצָא מִדֵּי הֶתֵּרוֹ לְעוֹלָם, אַף לְאַחַר שֶׁכָּלוּ עֵצִים הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ הַנֵּר הָרִאשׁוֹן, אוֹ הַשֶּׁמֶן הָרִאשׁוֹן.
וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁעֹנֶג שַׁבָּת תָּלוּי בְּזֶה — יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל:
טווְכָל הָאִסּוּרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִמּוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ בֵּית הַחֹרֶף אֵינָן אֶלָּא בָּאֲרָצוֹת שֶׁאֵינָן קָרוֹת, אֲבָל בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ — מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל, וְכֵן לוֹמַר לוֹ לְחַמֵּם אֶת בֵּית הַחֹרֶף, לְפִי שֶׁהַכֹּל הֵם כְּחוֹלִים אֵצֶל הַקֹּר הַגָּדוֹל. אֲבָל בְּיוֹם שֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל כָּל כָּךְ, אִם אֵין לוֹ קְטַנִּים שֶׁמִּצְטַעֲרִים הַרְבֵּה — אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה אוֹ לְחַמֵּם בֵּית הַחֹרֶף.
וְאִם עוֹשֶׂה מְדוּרָה מֵעַצְמוֹ מֵעֲצֵי יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאִם לֹא מִחָה — אָסוּר לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ.
וְאִם חִמֵּם בֵּית הַחֹרֶף מֵעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל מֵעֲצֵי יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לִכָּנֵס בּוֹ כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם. אֲבָל אִם הוּא דָּר בּוֹ — אֵין צָרִיךְ לָצֵאת מִמֶּנּוּ:
טזאִם שָׂכַר הַנָּכְרִי שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְהִסִּיקוֹ גַּם בְּשַׁבָּת כְּשֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל — הֲרֵי זֶה כְּעוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ וְאֵין צָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ:
יזוְהַנּוֹהֲגִים הֶתֵּר אַף בְּיוֹם שֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל, מִכָּל מָקוֹם אֵין מוֹחִין בְּיָדָם, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים,