Ради кого нарушают субботу

Орах Хаим · симан 329 · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
עַל מִי מְחַלְּלִין שַׁבָּת וּבוֹ י׳ סְעִיפִים
אכָּל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַזָּרִיז — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
אֲפִלּוּ נָפְלָה דְלֵקָה בְּחָצֵר אַחֶרֶת וְיָרֵא שֶׁמָּא תַּעֲבוֹר לְחָצֵר זוֹ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חוֹלֶה אוֹ קְטַנִּים וְאֵין שָׁהוּת לְהַבְרִיחָם טֶרֶם שֶׁתַּגִּיעַ לָהּ הַדְּלֵקָה — מְכַבִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲבוֹר.
וַאֲפִלּוּ אֶפְשָׁר לְהַבְרִיחָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה — מוּטָב לְכַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַכִּבּוּי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע״ח, וְהוֹצָאַת חוֹלֶה אוֹ קְטַנִּים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֵילֵךְ הִיא מְלָאכָה גְמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ח:
באֵין הוֹלְכִין בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרֹב. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיוּ תִּשְׁעָה נָכְרִים וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד עוֹמְדִים בֶּחָצֵר, וְנָפְלָה מַפֹּלֶת עַל אֶחָד מֵהֶם בְּאוֹתָהּ חָצֵר וְאֵין יָדוּעַ אִם יִשְׂרָאֵל הוּא אִם נָכְרִי, שֶׁמְּפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגָּל, שֶׁהֲרֵי הַיִּשְׂרָאֵל וְהַנָּכְרִי הָיוּ קְבוּעִים בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְכָל הַקָּבוּעַ הוּא כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, וּסְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. אֶלָּא אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְשָׁם נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, שֶׁהָיָה רָאוּי לֵילֵךְ אַחַר הָרֹב — אַף עַל פִּי כֵן מְפַקְּחִין עָלָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאָר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ (בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתוֹ מֵהַקְּבִיעוּת) — הֲרֵי אָנוּ חוֹשְׁבִין אוֹתוֹ כְּקָבוּעַ עִמָּהֶם לְהָקֵל בִּסְפֵק נְפָשׁוֹת.
אֲבָל אִם נֶעֶקְרוּ כֻלָּם בְּזֶה אַחַר זֶה, וּבִשְׁעַת עֲקִירָתָם פֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת — אֵין מְפַקְּחִין עָלָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּעֵר כְּבָר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן מִמְּקוֹמוֹ (בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתוֹ שֶׁל זֶה) — אִי אֶפְשָׁר לְהָקֵל בּוֹ מִשּׁוּם קָבוּעַ, וְהוֹלְכִין בּוֹ אַחַר הָרֹב שֶׁהֵם נָכְרִים.
אֲבָל אִם נֶעֶקְרוּ כֻלָּם — הֲרֵי עֲדַיִן הֵם קְבוּעִים בְּיַחַד, וּכְשֶׁפֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶם — הֲרֵי פֵּרֵשׁ מֵהַקָּבוּעַ, וּמְפַקְּחִין עָלָיו.
וְכֵן תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם פּוֹרְשִׁים כֻּלָּם מִמְּקוֹם קְבִיעוּתָם — הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאֶבֶן הָעֶזֶר סִימָן ד׳, עַיֵּן שָׁם שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין):
גמִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, סָפֵק עוֹדֶנּוּ חַי סָפֵק כְּבָר מֵת, סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר שֶׁהוּא שָׁם סָפֵק יִשְׂרָאֵל סָפֵק נָכְרִי — מְפַקְּחִין עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה “וָחַי בָּהֶם”, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא בְּשׁוּם עִנְיָן לִידֵי מִיתַת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת.