Ради кого нарушают субботу

Орах Хаим · симан 329 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ מְצָאוּהוּ מְרֻצָּץ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא לְפִי שָׁעָה — מְפַקְּחִים וּבוֹדְקִים עַד חָטְמוֹ, אִם יֵשׁ בּוֹ חַיּוּת — מְפַקְּחִים וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל חַיֵּי שָׁעָה, וְאִם לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּחָטְמוֹ חַיּוּת — אָז וַדַּאי כְּבָר מֵת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְרֻצָּץ.
בֵּין שֶׁפָּגְעוּ בְּרֹאשׁוֹ תְּחִלָּה וּבֵין שֶׁפָּגְעוּ בְּרַגְלָיו תְּחִלָּה, וְרָאוּ שֶׁאֵין חַיּוּת בְּלִבּוֹ — אַף עַל פִּי כֵן בּוֹדְקִין עַד חָטְמוֹ, כִּי עִקַּר הֶכֵּר חַיּוּת הוּא בְּחֹטֶם, שֶׁנֶּאֱמַר “כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו”:
דמָצָא עֶלְיוֹנִים מֵתִים — לֹא יֹאמַר “כְּבָר מֵתוּ הַתַּחְתּוֹנִים”, אֶלָּא מְפַקֵּחַ עֲלֵיהֶם שֶׁמָּא הֵם חַיִּים. מַעֲשֶׂה הָיָה וּמָצְאוּ עֶלְיוֹנִים מֵתִים וְתַחְתּוֹנִים חַיִּים:
ההַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת בְּעִנְיָן שֶׁאֵין לוֹ דָּם וּמֻתָּר לְהָרְגוֹ, וְנָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת שָׁם — אֵין מְפַקְּחִין עָלָיו (שֶׁהֲרֵי אֵין מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ):
ונָכְרִים שֶׁצְּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן — אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת.
וְאִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ בָּאוּ סְתָם וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא בָאוּ אֶלָּא מְמַשְׁמְשִׁים לָבֹא — יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת.
וּבְעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר, אֲפִלּוּ אֵינָן רוֹצִים לָבֹא אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ — מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁמָּא יִלְכְּדוּ הָעִיר וּמִשָּׁם תְּהֵא הָאָרֶץ נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לִפְנֵיהֶם:
זיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאָנוּ דָרִין בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁשּׁוֹלְלִין וְהוֹרְגִין, אֲפִלּוּ אִם לֹא בָאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי מָמוֹן — מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאִם לֹא יַנִּיחֶנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל לִשְׁלוֹל וְלָבֹז — יַהַרְגֶנּוּ, וַחֲזָקָה שֶׁאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲמוֹד אֶחָד נֶגְדָּם וְיֵהָרֵג, וַהֲרֵי זֶה עֵסֶק נְפָשׁוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם, הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן.
אֲבָל יָחִיד שֶׁבָּאוּ עָלָיו לִקַּח מָמוֹנוֹ — יַנִּיחַ לָהֶם לִטּוֹל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא יְחַלֵּל שַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּאִסּוּר דִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״א:
חהָרוֹאֶה סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם, וְכֵן נָהָר שׁוֹטֵף, וְכֵן יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי נָכְרִי — מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְחַלֵּל עֲלֵיהֶם שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּילָם, וַאֲפִלּוּ הוּא סָפֵק אִם יַצִּיל.