Проломленный переулок

Орах Хаим · симан 365 · лист 1 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ וּבוֹ י׳ סְעִיפִים
אמָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ אֶחָד מִצְּדָדָיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ וְגַם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אִם הִיא בְּפָחוֹת מִד׳ טְפָחִים לְרֹאשׁוֹ הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹמֵד ד׳ טְפָחִים בְּכֹתֶל הַמָּבוֹי שֶׁבְּסִיּוּם הַפִּרְצָה, וְהִיא יְתֵרָה מִג׳ טְפָחִים, שֶׁאֵינָהּ כְּלָבוּד — אָסוּר, שֶׁמָּא יַנִּיחוּ בְּנֵי הַמָּבוֹי פֶּתַח הַמָּבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וְיֵלְכוּ לָהֶם דֶּרֶךְ פִּרְצָה זוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית שֶׁהַמָּבוֹי נִפְרַץ לָהֶן כְּדֵי לְקַצֵּר דַּרְכָּם, וְיִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּנֵי הַמָּבוֹי הוֹלְכִים שָׁם. וְיִתְבַּטְּלוּ גַם כֵּן הַלֶּחִי וְהַקּוֹרָה שֶׁבּוֹ, לְפִי שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּפֶתַח הַמָּבוֹי, וְהוּא אֵין שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי עָלָיו.
אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁאַר פַּס ד׳ טְפָחִים עוֹמֵד מֵהַכֹּתֶל — לֹא נִתְבַּטֵּל שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁהוּא עֲדַיִן פָּתוּחַ לְד׳ טְפָחִים הַלָּלוּ, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עֲלֵיהֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ “שִׁעוּר מָבוֹי ד׳ אַמּוֹת” אֶלָּא הַבָּא לַעֲשׂוֹת הֶכְשֵׁר מָבוֹי בַּתְּחִלָּה, אֲבָל מָבוֹי שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ, אֵינוֹ נִפְסָל וּמִתְבַּטֵּל מִתּוֹרַת מָבוֹי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ ד׳ טְפָחִים.
לְפִיכָךְ אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר עוֹמֵד ד׳ טְפָחִים, וְרוֹצֶה לְהַעֲמִיד שָׁם פַּס ד׳ טְפָחִים — אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם עַד שֶׁיְּהֵא בַּפַּס ד׳ אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִפְסַל הַמָּבוֹי וּבָא לְהַכְשִׁירוֹ.
וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עַל ד׳ טְפָחִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ, אוֹ עַל ד׳ אַמּוֹת שֶׁהֶעֱמִיד — הֲרֵי הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה מְתֻקָּנִים לְפֶתַח מָבוֹי כָּרָאוּי, וְהַפִּרְצָה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת כְּלָל אִם אֵינָהּ יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁהִיא כְּפֶתַח גַּם כֵּן, וְאֵין הַמָּבוֹי נִפְסָל בִּפְתָחִים הַרְבֵּה.
וְהוּא שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בְּפִרְצָה זוֹ, כְּגוֹן שֶׁפְּרוּצָה לְמָקוֹם מְטֻנָּף אוֹ מְקֻלְקָל בְּטִיט, וְאֵין דֶּרֶךְ רַבִּים לַעֲבוֹר בְּאוֹתָהּ פִּרְצָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁתַּיְּרוּ גִדּוּדִים מֵהַכֹּתֶל שֶׁנִּפְרַץ, שֶׁהֵם מְעַכְּבִים הַהִלּוּךְ. אֲבָל אִם רַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם בַּפִּרְצָה אֶלָּא ד׳ טְפָחִים — צָרִיךְ לְתַקְּנָהּ (בְּצוּרַת פֶּתַח כְּדִין מָבוֹי מְפֻלָּשׁ, שֶׁהֲרֵי מָבוֹי זֶה מְפֻלָּשׁ הוּא מִפֶּתַח זֶה לְפֶתַח הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה):