Проломленный переулок

Орах Хаим · симан 365 · лист 5 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָבוֹי הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, בֵּין כְּנֶגֶד הַלֶּחִי בֵּין תַּחַת הַקּוֹרָה, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה שֶׁאֵין בּוֹ ד׳ מִצְטָרֵף הוּא לְהַכַּרְמְלִית וְנַעֲשֶׂה כָּמוֹהָ, שֶׁמָּצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה. וְאַף הַחוֹלְקִים שָׁם מוֹדִים כַּאן, הוֹאִיל וְאֵין בְּגֹבַהּ מָקוֹם ג׳ טְפָחִים.
וְאִם הַקּוֹרָה רְחָבָה ד׳ טְפָחִים וּבְרִיאָה לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה — הֲרֵי שֵׁם תִּקְרָה עָלֶיהָ, וְאוֹמְרִים “פִּי תִּקְרָה הַחִיצוֹן יוֹרֵד וְסוֹתֵם”, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁפָּתוּחַ הַמָּבוֹי לְכַרְמְלִית:
זאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּנֶגֶד הַלֶּחִי אוֹ תַּחַת הַקּוֹרָה, לֹא יֵשֵׁב אָדָם בְּפֶתַח הַמָּבוֹי וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל הַחֵפֶץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁכַּח וִיבִיאֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶכֵּר בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
אֲבָל בְּפֶתַח הֶחָצֵר, בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ הֶכֵּר. וְהוּא הַדִּין בְּפֶתַח מָבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּצוּרַת פֶּתַח. וּמִכָּל מָקוֹם בְּצוּרַת פֶּתַח שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מְאֹד, יֵשׁ לְהַחֲמִיר אֲפִלּוּ בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית:
חנָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת עַל פֶּתַח הַמָּבוֹי וְכַדֵּיהֶן בְּיָדָן — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמְעוּ לָנוּ, וּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגוֹת וְאַל יִהְיוּ מְזִידוֹת:
טמָבוֹי שֶׁנָּפְלוּ לֶחְיוֹ אוֹ קוֹרָתוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֻתָּר כְּבָר לְמִקְצָת שַׁבָּת — אָסוּר מִשָּׁם וְאֵילַךְ. וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ “שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה”, כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ב.
אֲבָל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה, וְנָפַל הַתִּקּוּן שֶׁבַּמָּבוֹי בְּשַׁבָּת — הֻתַּר לְכָל שַׁבָּת זוֹ, שֶׁהֲרֵי הַחוֹמָה מַפְסֶקֶת בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית שֶׁחוּץ לָעִיר, וְכָל הָעִיר הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה עֵרוּב, שֶׁדִּירַת הַנָּכְרִים מְבַטֶּלֶת עֵרוּב הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשֶׁנָּפַל תִּקּוּן הַמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וּבְזֶה אוֹמְרִים “שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה”, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְאִם סָפֵק אֵימָתַי נָפַל, אִם בְּשַׁבָּת אִם מִבְּעוֹד יוֹם — הוֹלְכִים לְהָקֵל, שֶׁסְּפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא.
וְכָל זֶה כְּשֶׁהָיָה הַתִּקּוּן רָאוּי לַעֲמוֹד כָּל הַשַּׁבָּת. אֲבָל אִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה עוֹמֵד לִסָּתֵר בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִים נָכְרִים שֶׁמְּקַלְקְלִים אוֹתָם בְּלֵיל שַׁבָּת, וְקָרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁיְּקַלְקְלוּהוּ — אָסוּר לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּר: