Эрув двора со многими жильцами

Орах Хаим · симан 366 · лист 3 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם לֶחִי אוֹ קוֹרָה לִמְבוֹאוֹתֵיהֶם, אוֹ שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ בְּמָבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה, שֶׁאֵין מַנִּיחִים שָׁם עֵרוּב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ה — אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (וּמִמֶּנּוּ לַחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ שָׁם דִּירָה אַחַת בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בָּהּ שְׁתֵּי דִירוֹת, שֶׁאָז הֵן אוֹסְרוֹת זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁיְּעָרְבוּ בֵּינֵיהֶן, וְאִם לֹא עֵרְבוּ — אָסוּר לְכָל אָדָם לְטַלְטֵל בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל אִם אֵין בָּהּ אֶלָּא דִּירָה אַחַת — נִתְּנֵית כֻּלָּה לְדִירָה זוֹ), וְאֵין אַנְשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹסְרִים עָלֶיהָ, הוֹאִיל וּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינָהּ בֵּית דִּירָה (וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שע״ו גַּבֵּי חֻרְבָּה שֶׁאֵצֶל בֵּית דִּירָה), וְכָל בְּנֵי הָעִיר נַעֲשׂוּ כְּאוֹרְחִים לְגַבֵּי דִּירָה זוֹ, וּמֻתָּרִים גַּם כֵּן לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְדִירָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּרִים בִּשְׁאָר חֲצֵרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא בַּיִת אֶחָד:
זאִם רְגִילִין לִתֵּן תָּמִיד אֶת הָעֵרוּב בְּבַיִת יָדוּעַ — אֵין לָהֶם לְשַׁנּוֹתוֹ וְלִתְּנוֹ בְּבַיִת אַחֵר, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ קְצָת טַעַם לְשַׁנּוֹתוֹ, אֵין מְשַׁנִּין. אֲבָל אִם יֵשׁ טַעַם גָּדוֹל — מְשַׁנִּין. וְאִם בִּתְחִלַּת הַנָּחָתוֹ שָׁם הִתְנוּ לְשַׁנּוֹת, מֻתָּרִים לְשַׁנּוֹת.
וְאִם מֵת בַּעַל הַבַּיִת זֶה, אוֹ שֶׁמָּכַר בֵּיתוֹ לְאַחֵר — אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְשַׁנִּין כְּשֶׁלֹּא הִתְנוּ, מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַדַּרְכֵי שָׁלוֹם בְּכַאן הוּא מִשּׁוּם חֲשָׁד, שֶׁלֹּא יִסְבְּרוּ שֶׁחוֹשְׁדִין בַּעַל הַבַּיִת זֶה שֶׁגּוֹנֵב פַּת מִן הָעֵרוּב וּלְכָךְ מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ לְבַיִת אַחֵר, וְשֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא לִידֵי מַחֲלֹקֶת עִמָּהֶם. וְלָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ גַּם בְּלוֹקֵחַ וְיוֹרֵשׁ.
וְכָל זֶה בְּעֵרוּב שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ בַּבַּיִת בְּחִנָּם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל דָּבָר שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מָעוֹת לְזֶה — יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת לִתֵּן לְאַחֵר.
וּבְכֻלָּן, אִם עָבְרוּ וְנָתְנוּ בְּבַיִת אַחֵר — אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ:
חצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד שׁוּם אֶחָד מֵהֶם עַל עֵרוּבוֹ אִם יֹאכְלֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְאִם מַקְפִּיד — אֵינוֹ עֵרוּב, כִּי מַה שְּׁמוֹ? “עֵרוּב” שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם מְעֹרָבִים וּמְרֻצִּים בּוֹ, שֶׁלֹּא יִמְחֶה אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ אֶלָּא שֻׁתָּפוֹת נוֹחָה וַעֲרֵבָה.
וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְעָרֵב בְּדָבָר שֶׁתִּקֵּן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אִם יְבַקְשֶׁנּוּ חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ — לֹא יִתְּנֶנּוּ לוֹ: