Эрув двора со многими жильцами

Орах Хаим · симан 366 · лист 5 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מִן הַקֶּמַח וְלֹא נַעֲשָׂה מִכֻּלּוֹ חַלָּה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נָתְנוּ קִמְחָם מִתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה הַחַלָּה מִכָּל הַקֶּמַח, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נָתְנוּ כָּל אֶחָד קִמְחוֹ לַחֲבֵרוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁאִם תֵּעָשֶׂה הַחַלָּה מִקִּמְחוֹ יִזְכֶּה בָּהּ כָּל הַקָּהָל, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עֵרוּב בְּעִנְיָן אַחֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹתֵן עֵרוּב בְּעַד חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם כַּאן כְּשֶׁנּוֹתֵן כָּל אֶחָד קִמְחוֹ לְהַשַּׁמָּשׁ לְעָרֵב בּוֹ — אָנוּ חוֹשְׁבִין כְּאִלּוּ נוֹתְנִים לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ בִּשְׁבִיל כֻּלָּם, וְאֵין הַשַּׁמָּשׁ צָרִיךְ לְזַכּוֹת לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר (אוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ בְּפֵרוּשׁ).
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם לֹא זִכָּה הַשַּׁמָּשׁ לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר (אוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ בְּפֵרוּשׁ) — אֵינוֹ עֵרוּב. וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו לְכַתְּחִלָּה, וּבִפְרָט אִם הַשַּׁמָּשׁ עָשָׂהוּ מִקֶּמַח שֶׁלּוֹ (וְנָטַל קֶמַח הַקָּהָל לְעַצְמוֹ). וְכֵן נוֹהֲגִין, שֶׁהַשַּׁמָּשׁ נוֹתֵן הָעֵרוּב לְהָרַב, שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַקָּהָל.
וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הָעֵרוּב בְּמַצָּה בְּעֶרֶב פֶּסַח לְכָל הַשָּׁנָה, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ח.
וְאִם חָשְׁכָה לֵיל יוֹם טוֹב וְלֹא זִכָּה לָהֶם — אָסוּר לְזַכּוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא עַל תְּנַאי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ״ג. וְאִם יוֹם טוֹב אֵינוֹ סָמוּךְ לְשַׁבָּת, אֵין לְזַכּוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב עַל תְּנַאי, אֶלָּא יַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת. וְאִם שָׁכַח לְזַכּוֹתוֹ עַד שַׁבָּת, מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בָּעִיר, שֶׁבְּדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (וּמִכָּל מָקוֹם אַחַר הַשַּׁבָּת יְזַכֶּנּוּ לָהֶם בְּלֹא בְרָכָה):
יאאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֶלָּא בְּפַת. וּמְעָרְבִין אֲפִלּוּ בְּפַת שֶׁל אֹרֶז אוֹ עֲדָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּפַת דֹּחַן:
יבאֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר יָכוֹל לִתֵּן פַּת בִּשְׁבִיל כֻּלָּם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, וּבִלְבָד שֶׁיְּזַכֶּנּוּ לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַחֵר יַגְבִּיהֶנּוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכּוּ בּוֹ כֻּלָּם בְּהַגְבָּהָה זוֹ כְּאִלּוּ הִגְבִּיהוּהוּ בְּעַצְמָן, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאַף שֶׁהֵם לֹא עֲשָׂאוּהוּ שָׁלִיח,ַ מִכָּל מָקוֹם זָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אֲבָל עַל יְדֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְזַכּוֹתוֹ לָהֶם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּיָדוֹ לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ.
וְכַמָּה יַגְבִּיהֶנּוּ? טֶפַח. וַאֲפִלּוּ אִם הִנִּיחוּ לוֹ עַל יָדוֹ הַמֻּגְבַּהַת וּתְלוּיָה בָּאֲוִיר, צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדוֹ טֶפַח.