Хлеб в канун Песаха после десятого часа

Орах Хаим · симан 471 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר שָׁעָה עֲשִׂירִית אָסוּר לֶאֱכֹל פַּת וּבוֹ י״ד סְעִיפִים
אכָּל אָדָם, אַף שֶׁאֵינוֹ אִסְטְנִיס — אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת, דְּהַיְנוּ מַצָּה עֲשִׁירָה (כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר) מִתְּחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית בְּעֶרֶב פֶּסַח עַד הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל מַצָּה בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן, וּבֵין שֶׁהַיּוֹם אָרֹךְ וּבֵין שֶׁהַיּוֹם קָצָר — לְעוֹלָם אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל מִתְּחִלַּת רְבִיעַ יוֹם הָאַחֲרוֹן עַד הַלַּיְלָה.
וַאֲפִלּוּ לְהַתְחִיל קֹדֶם שָׁעָה עֲשִׂירִית אָסוּר, אִם יוֹדֵעַ שֶׁתִּמְשֹׁךְ סְעוּדָתוֹ עַד תּוֹךְ שָׁעָה עֲשִׂירִית:
באֲבָל מֻתָּר לֶאֱכֹל מְעַט פֵּרוֹת אוֹ מְעַט יְרָקוֹת, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, אוֹ מְעַט תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בְּמֵי פֵּרוֹת לְהַנּוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּמֵי פֵּרוֹת, אוֹ מְעַט בָּשָׂר וְדָגִים וּגְבִינָה וּבֵיצִים, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּינִין, שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא פַּת בִּלְבַד שֶׁסּוֹעֶדֶת אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר “וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד”. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ מִשְּׁאָר הַמִּינִים אֶלָּא מְעַט, אֲבָל לֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶן.
וְכֵן יָכוֹל לִשְׁתּוֹת כָּל הַמַּשְׁקִין, חוּץ מִיַּיִן, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹעֵד אֶת הַלֵּב כְּמוֹ פַּת, אֲבָל הַרְבֵּה יַיִן יָכוֹל לִשְׁתּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ — הוּא גּוֹרֵר תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִשְׁתֶּה הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּהֵא שָׂבֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי הוּא מְקַלְקֵל תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל:
גמִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס שֶׁאַף כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל מְעַט בַּיּוֹם מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית וָאֵילָךְ לֹא יוּכַל לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן — אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ מְעַט מִשְּׁאָר כָּל הַמִּינִים:
דקֹדֶם שָׁעָה עֲשִׂירִית מֻתָּר לֶאֱכֹל פַּת עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רמ״ט. וּמַה הִיא הַפַּת שֶׁיֹּאכַל? שֶׁהֲרֵי חָמֵץ אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל מִשָּׁעָה חֲמִישִׁית וָאֵילָךְ, וּמַצָּה אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כָּל הַיּוֹם מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר וָאֵילָךְ, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הָאוֹכֵל מַצָּה בְּעֶרֶב פֶּסַח — כְּאִלּוּ בּוֹעֵל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו קֹדֶם שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לַחֻפָּה לְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. הָא אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל אֶלָּא מַצָּה עֲשִׁירָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֵרֵב בָּהּ מֵי פֵּרוֹת, שֶׁלֹּא אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב פֶּסַח אֶלָּא מַצָּה שֶׁאָדָם יָכוֹל לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּלַּיְלָה, אֲבָל מַצָּה עֲשִׁירָה אֵין יוֹצְאִין בָּהּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ב, עַיֵּן שָׁם כָּל פְּרָטֵי דִּין זֶה: