Хлеб в канун Песаха после десятого часа

Орах Хаим · симан 471 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
האֵינָהּ נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה אֶלָּא אִם כֵּן טַעַם הַמֵּי פֵּרוֹת נִרְגָּשׁ בַּמַּצָּה, אֲבָל אִם עֵרֵב בָּהּ מְעַט מֵי פֵּרוֹת וְאֵין טַעְמָן נִרְגָּשׁ בָּהּ — אֵינָהּ נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה, וְאָסוּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח:
ווְכָל זֶה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה, אֲבָל כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ב שֶׁבִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כְּלָל לַעֲשׂוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:
זמַצָּה כְּפוּלָה אוֹ נְפוּחָה שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״א שֶׁאוֹסְרִין אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה בְּפֶסַח מִסָּפֵק שֶׁמָּא נִתְחַמְּצָה — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח אֲפִלּוּ קֹדֶם שָׁעָה חֲמִישִׁית, שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא לֹא נִתְחַמְּצָה וּמַצָּה גְּמוּרָה הִיא, וְאָסוּר לֶאֱכֹל מַצָּה בְּעֶרֶב פֶּסַח:
חמַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית כְּתִקּוּנָהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפָּרְרָה בֵּין בְּמַיִם בֵּין בִּשְׁאָר מַשְׁקִים וּמֵי פֵּרוֹת וְנִתְבַּשְּׁלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת בְּעִנְיָן שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם “הַמּוֹצִיא” וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח קֹדֶם שָׁעָה עֲשִׂירִית, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״א.
וְאִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין מֵהֶם כְּזַיִת בְּעִנְיָן שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת” וּמֵעֵין שָׁלֹשׁ — מֻתָּר לְאָכְלָן אַף מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית וּלְמַעְלָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת פַּת כְּלָל לְעִנְיַן בְּרָכָה.
מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית כְּתִקּוּנָהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפָּרְרָה אֲפִלּוּ לְפֵרוּרִין דַּקִּין מְאֹד — אָסוּר לֶאֱכֹל הַפֵּרוּרִין בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, שֶׁעֲדַיִן תּוֹרַת לֶחֶם עֲלֵיהֶם לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ח:
טוְאִם חָזַר וְלָשׁ אֶת הַפֵּרוּרִין הַלָּלוּ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת, וְלֹא בִּשְּׁלָן וְלֹא טִגְּנָן אַחַר כָּךְ — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הִיא נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה. כִּי יֵשׁ לוֹמַר: כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נֶאֱפֵית בְּעֹנִי אַף שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְעַשְּׁרָה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי קוֹרֵא לָהּ “לֶחֶם עֹנִי”, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֵׂית “לֶחֶם”, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת אֲפִיָּה, הָיְתָה בְּ“עֹנִי”. אוֹ יֵשׁ לוֹמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּתְפָּרְרָה וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְלָשׁ אוֹתָהּ בְּמֵי פֵּרוֹת — הֲרֵי נִשְׁתַּנֵּית מִמַּה שֶּׁהָיְתָה וְנִפְקַע מִמֶּנָּה שְׁמָהּ הָרִאשׁוֹן וְנַעֲשֵׂית מַצָּה עֲשִׁירָה. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָה בְּפֶסַח, כִּי שֶׁמָּא הִיא מַצָּה עֲשִׁירָה, וְגַם שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח, כִּי שֶׁמָּא אֵינָהּ מַצָּה עֲשִׁירָה: