Первый бокал и седер до второго бокала

Орах Хаим · симан 473 · лист 2 из 18
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף שֶׁנְּטִילָה זוֹ מוֹעֶלֶת שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם אֲכִילַת יְרָקוֹת שֶׁמְּטַבֵּל אוֹתָם בְּמַשְׁקֶה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְכָל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם בְּלֹא בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ח, מִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּטֹּל יָדָיו אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם הַטִּבּוּל, שֶׁאִם יִטֹּל קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ — יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִטְעוּ מִקְצַת הֶהָמוֹן וִיבָרְכוּ עַל נְטִילָה זוֹ, לְפִי שֶׁיִּדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם נְטִילָה זוֹ שָׁוָה לִשְׁאָר נְטִילוֹת שֶׁנּוֹטְלִין קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ בְּכָל יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת, שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם “עַל נְטִילַת יָדָיִם”:
האִם חָל בְּשַׁבָּת נוֹהֲגִין לוֹמַר “וַיְכֻלּוּ” קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא שָׁמְעוּ כְּשֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר “וַיְכֻלּוּ” אַחַר הַתְּפִלָּה.
(וְעַיֵּן בְּסִימָן ער״ה שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר הַהַגָּדָה לְאוֹר הַנֵּר):
ואִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת צָרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאִם יֵשׁ לוֹ נֵר יְבָרֵךְ עָלָיו קֹדֶם הַהַבְדָּלָה לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאַחַר הַהַבְדָּלָה יְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ”, נִמְצָא סֵדֶר הַבְּרָכוֹת: יקנה״ז.
(וְאִם שִׁנָּה הַסֵּדֶר שֶׁהִקְדִּים הַמְאֻחָר וְאֵחֵר הַמֻּקְדָּם — יָצָא, וְלֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, חוּץ מֵאִם הִקְדִּים הַקִּדּוּשׁ לְבִרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ לְפִי שֶׁעָשָׂה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי כְּנֶגֶד דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל, וְכָל הָעוֹשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ). (עַיֵּן סִימָן רח״צ).
אֲבָל אֵין מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמַּה שֶּׁמְּבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא דּוֹאֶבֶת לִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ הַשַּׁבָּת מֵחֲמַת נְשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ, וּבְיוֹם טוֹב אֵין צָרִיךְ לִבְשָׂמִים, שֶׁתַּעֲנוּג יוֹם טוֹב וְשִׂמְחָתוֹ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ:
זאִם שָׁכַח לְהַבְדִּיל וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל הַהַגָּדָה — יַשְׁלִים הַהַגָּדָה עַד לְאַחַר “גָּאַל יִשְׂרָאֵל” וְלֹא יִשְׁתֶּה הַכּוֹס מִיָּד, אֶלָּא יֹאמַר עָלָיו בִּרְכַּת הַנֵּר וְהַהַבְדָּלָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּנּוּ.