Благословение после еды над третьим бокалом

Орах Хаим · симан 479 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ אִם אוֹתָן הַשְּׁנַיִם אָכְלוּ בְּבַיִת אַחֵר וּכְבָר קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל לְעַצְמָן — מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן לְהַלֵּל.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁאֵין שְׁנַיִם אוֹכְלִין עִמּוֹ בַּבַּיִת — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מִבַּיִת אַחֵר, אֶלָּא דַּי בְּאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ שֶׁיַּעֲנוּ אַחֲרָיו. וְאַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לוֹמַר “הוֹדוּ” וְ“אָנָּא” בְּג׳ אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל מִצְוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין צָרִיךְ לְהַקְפִּיד כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל זֶה לִטְרֹחַ אַחֲרֵיהֶם וּלְהָבִיאָם מִבַּיִת אַחֵר, אֶלָּא דַּי בְּאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ.
וְיָכוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לְקָטָן לוֹמַר “אָנָּא וְגוֹ׳” וְהוּא יַעֲנֶה אַחֲרָיו. אֲבָל “הוֹדוּ” לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַקָּטָן, אֶלָּא יַתְחִיל הוּא בְּעַצְמוֹ וְהַקָּטָן יַעֲנֶה אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁ“הוֹדוּ” הוּא תְּחִלַּת הַפֶּרֶק וּכְשֶׁהַקָּטָן מַתְחִיל וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו — נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַקָּטָן הוּא שְׁלוּחוֹ, וְתָבֹא לוֹ מְאֵרָה שֶׁמְּבַזֶּה אֶת קוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ שְׁלוּחִים כָּאֵלוּ.
וּמִכָּל מָקוֹם, “יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל” וְ“יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן” וְ“יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה׳”, אִם אֲמָרָם הַקָּטָן וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו “הוֹדוּ לַה׳ וְגוֹ׳” — אַף בְּדִיעֲבַד לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן חָזַר וְאָמַר גַּם כֵּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ “יֹאמַר נָא וְגוֹ׳”, אֲבָל אֵינוֹ יוֹצֵא בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהַקָּטָן, כֵּיוָן שֶׁהַקָּטָן הוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ חַיָּב בָּהֶם אֶלָּא (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים) כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת:
זאֲבָל יָכוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לְאִשְׁתּוֹ לוֹמַר “הוֹדוּ” וְ“יֹאמַר נָא” וְ“יֹאמְרוּ נָא”, וְהוּא יַעֲנֶה אַחֲרֶיהָ “הוֹדוּ”, וְיֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנָּה “יֹאמַר נָא” וְ“יֹאמְרוּ נָא וְגוֹ׳”, שֶׁאַף שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִכָּל הַלֵּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ״ב — בְּהַלֵּל זֶה חַיָּבוֹת, וְאֵין שׁוּם חִלּוּק בֵּינֵיהֶן לַאֲנָשִׁים בְּכָל מַה שֶּׁנּוֹהֵג בְּלַיְלָה זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע״ב:
חוְכָל זֶה בְּ“הוֹדוּ” שֶׁבְּהַלֵּל זֶה, אֲבָל לְ“הוֹדוּ” שֶׁבְּהַלֵּל הַגָּדוֹל אֵין צָרִיךְ זִמּוּן כְּלָל. וְכֵן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר זִמּוּן.