Радость праздника

Орах Хаим · симан 529 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ווְיֵשׁ בְּחֹל הַמּוֹעֵד מַה שֶּׁאֵין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת — חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו, וְשִׂמְחָה זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְגוֹ׳”.
זכֵּיצַד מְשַׂמְּחָן? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ, וְהָאֲנָשִׁים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ אוֹכְלִין בְּשַׂר שְׁלָמִים לְשִׂמְחָה, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם — אֵין יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ”. אֲבָל בָּשָׂר אֵין חוֹבָה לֶאֱכוֹל עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָנוּ בְּשַׂר שְׁלָמִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה יֵשׁ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּיוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שִׂמְחָה, וְהוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִשְׂמוֹחַ בּוֹ בְּעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא אֲכִילַת בְּשַׂר שְׁלָמִים — יֵשׁ לָנוּ לְשַׂמְּחוֹ בִּשְׁאָר כָּל מִינֵי שְׂמָחוֹת.
לְכָךְ נָהֲגוּ לְהַרְבּוֹת בְּמִינֵי מַאֲכָלִים בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִבְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ שִׂמְחָה, וְכֵן בִּגְדֵי יוֹם טוֹב צְרִיכִים לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹבִים מִבִּגְדֵי שַׁבָּת.
חבְּיוֹם טוֹב שַׁחֲרִית מְאַחֲרִין מְעַט לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ מִקְצָת צָרְכֵי הַסְּעֻדָּה קֹדֶם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהִתְעַכֵּב בְּתִקּוּן כָּל צָרְכֵי סְעֻדָּה בְּבוֹאָם מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. וְגַם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵין מַאֲרִיכִין מְאֹד, אֶלָּא מְמַהֲרִין לָצֵאת כְּדֵי לִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְיֵשׁ לִגְעוֹר בַּחַזָּנִים הַמַּאֲרִיכִים יוֹתֵר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ״ח עַיֵּן שָׁם.
טעַכְשָׁו בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁמַּאֲרִיכִים בְּפִיּוּטִים וִיכוֹלוֹת הַנָּשִׁים לְהָכִין צָרְכֵי הַסְּעֻדָּה בְּעוֹד שֶׁאוֹמְרִים הַפִּיּוּטִים, לְפִיכָךְ יְמַהֲרוּ לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיַד מִקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁמְּאַחֲרִים לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם טוֹב וְגַם מַאֲרִיכִים בְּפִיּוּטִים קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֵם עוֹבְרִים זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.
יאַף עַל פִּי שֶׁהָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה — לֹא יִהְיֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: “עֲצֶרֶת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ”, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”, כְּבָר פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים: חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם.