Взятие лулава и благословение на него

Орах Хаим · симан 651 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הוַאֲפִלּוּ אִם נָשְׁרוּ מֵעֲלֵי הַלּוּלָב אוֹ מֵעֲלֵי הַהֲדַס וַעֲרָבָה וְנִשְׁאֲרוּ הֶעָלִין בְּתוֹךְ הָאֱגוֹד, בְּעִנְיָן שֶׁעָלִין הַלָּלוּ חוֹצְצִין ומַפְסִיקִין בֵּין יָדוֹ לַלּוּלָב — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַחוֹצֵץ הוּא מִמִּינִים שֶׁבַּלּוּלָב, וּמִין בְּמִינוֹ — אֵינוֹ חוֹצֵץ. אֲבָל אִם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִמִּינִים הַלָּלוּ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם לְיָדוֹ בִּשְׁעַת נְטִילָה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְטִילָה זוֹ, לְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהָסִיר הַחוּט שֶׁרָגִיל לִהְיוֹת כָּרוּךְ סְבִיב הַהֲדַס כְּשֶׁמְּבִיאִין אוֹתָן מִמֶּרְחַקִּים.
אֲבָל מֻתָּר לִכְרֹךְ הַהֲדַס בַּעֲלֵי הַלּוּלָב אוֹ בַּעֲצֵי עֲרָבָה דַּקִּים, כֵּיוָן שֶׁהַכֶּרֶךְ הוּא מִמִּינִים שֶׁבַּלּוּלָב — אֵינוֹ חוֹצֵץ:
ויֵשׁ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הָאֶגֶד בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁכּוֹרְכִין סְבִיבוֹת שְׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ מְהֻדָּקִין הֵיטֵב, וְתוֹחֲבִין רָאשֵׁי הַכֶּרֶךְ לְתוֹךְ עִגּוּל הַכָּרוּךְ סְבִיב שְׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ. וְיֵשׁ מַחֲמִירִים וְקוֹשְׁרִים שְׁנֵי רָאשֵׁי הַכֶּרֶךְ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וּבְיוֹם טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָשְׁרָן בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהַתִּירוֹ עוֹלָמִית — אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּעֲנִיבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִׂין שְׁתֵּי עֲנִיבוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ (אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת עֲנִיבָה עַל גַּבֵּי קֶשֶׁר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהַתִּירוֹ עוֹלָמִית עַיֵּן סִימָן שי״ז), אוֹ שֶׁתּוֹחֲבִין רָאשֵׁי הַכֶּרֶךְ לְתוֹךְ עִגּוּל הַכֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:
זיֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַגְבִּיהַּ הַהֲדַס בְּתוֹךְ הָאֱגוֹד לְמַעְלָה מִן הָעֲרָבָה מְעַט, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם:
חיֵשׁ נוֹהֲגִין לֶאֱגֹד הַהֲדַס מִימִינוֹ שֶׁל הַלּוּלָב וְהָעֲרָבָה בִּשְׂמֹאלוֹ וְהַלּוּלָב בָּאֶמְצַע:
טוְיֵשׁ נוֹהֲגִין לֶאֱגֹד שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, אֶחָד מִימִין הַלּוּלָב דְּהַיְנוּ מִימִין הָאָדָם וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ וְאֶחָד בָּאֶמְצַע נוֹטֶה לְצַד יָמִין, וּשְׁתֵּי הָעֲרָבוֹת אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ:
יוְטוֹב לְהַשְׁפִּיל הַהֲדַס וַעֲרָבָה תּוֹךְ אֶגֶד הַלּוּלָב, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּאֱגֹד אוֹתָם בְּתַחְתִּית הַלּוּלָב, בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיִּטֹּל הַלּוּלָב בְּיָדוֹ לְשֵׁם מִצְוָה יִהְיוּ בְּיָדָיו גַּם כֵּן הַהֲדַס וַעֲרָבָה (וְאִם לֹא הִשְׁפִּיל וְנָטַל הַלּוּלָב לְבַדּוֹ בְּיָדוֹ וְהַהֲדַס וַעֲרָבָה אֲגוּדִין בּוֹ לְמַעְלָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה בְּיָדוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, דִּלְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר):