מאמר מהות הדת ומטרתה

מתן תורה · лист 3 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
והנה נתבאר היטב דרכי השגחתו ית׳ בעולמנו שהיא בחינת השגחה מטרתית בלבד, שאין מדת הטוב ניכרת בה כלל מקודם ביאתה של הבריה להנקודה הסופית שבה לגמר צורתה ובישולה, ואדרבה, דרכה להתעטף תמיד במעטפה של קלקולים כלפי המסתכלים. הרי לעיניך שהשי״ת משפיע לבריותיו תמיד רק טוב בלבד, אלא שהטוב הזה מושגח הימנו ית׳ בדרך השגחה מטרתית.
גב׳ דרכים: דרך יסורים ודרך תורה
והנה נתבאר, אשר השי״ת הוא טוב המוחלט, והוא משגיח עלינו מתוך מדת טובו השלימה בלי שום עירוב של רע, אכן בבחינת השגחה מטרתית, שפירושה, שהשגחתו ית׳ מכרחת אותנו לקבל סדר של מצבים שונים על דרך עילה ועלול, דהיינו קודם ונמשך, עד שנעשינו מוכשרים לקבל את הטוב הרצוי, ואז נבוא אל תכליתנו, כמו הפרי היפה בגמר בישולו. ועם זה מובן, אשר תכלית הזו בטוחה לנו לכולנו בהחלט, דאם לא כן, אתה מטיל פגם בהשגחתו ית׳, לומר שאינה מספקת למטרתה ח״ו.
וזהו שאמרו חז״ל “שכינה בתחתונים צורך גבוה”. כלומר, כיון שהשגחתו ית׳ היא מטרתית שהיא להביאנו בסופנו לדביקותו ית׳ שתשכון בתוכנו, הרי נחשב זה לצורך גבוה, כלומר שאם לא נגיע לזה נמצא ח״ו דופי בהשגחתו. שהדבר דומה למלך גדול שנולד לו בן לעת זקנותו, והיה חביב לו מאד, ולכן מיום הולדו חשב טובות בעדו, והלך וקבץ כל הספרים היקרים והחכמים המצוינים שבמדינה, והכין בעדו בית מדרש לחכמה, ושלח אחרי הבנאים המפורסמים ובנה לו היכלי עונג, וקיבץ כל בעלי הניגון והזמרה והכין לו בתי זמרה, וקרא המבשלים והאופים היותר מצוינים שימציאו לו מכל מעדני עולם. והנה נתגדל הבן ובא בשנים, והוא סכל - אין לו חפץ במושכלות, והוא סומא - אינו רואה ואינו מרגיש ביופי הבנינים, והוא חרש - לא ישמע בקול משוררים וכלי זמר, והוא חולה במחלת צוקר (-סוכר), ואינו רשאי לאכול אלא פת קיבר בלבד, וכדי בזיון וקצף.
אולם עובדא כזאת יכולה שתארע למלך בשר ודם, מה שלא יתכן להאמר כלפי השי״ת אשר ענין אונאה אין נוהג בו כמובן. אשר על כן הכין לנו ב׳ דרכים של התפתחות: האחת היא דרך יסורין, שהיא סדר התפתחות של הבריאה מתוך עצמה, אשר מוכרחת מטבעה ללכת ולקבל בדרך עילה ועלול במצבים שונים זה אחר זה, אשר אנו מתפתחים על ידיהם לאט לאט עד בואנו לכלל הכרה לבחור בטוב ולמאוס ברע ולהגיע להכשר התכליתי הרצוי לו ית׳. ודרך זו היא אמנם ארוכה בזמן ומלאה יסורין ומכאובים, ועל כן הכין לנו כלפי זה דרך נעימה וטובה, שהיא דרך התורה והמצוה, המסוגלת להכשירנו לתכליתנו בזמן קצר ובלי יסורים.
היוצא מזה, אשר המטרה הסופית שלנו היא הכשרתינו לדבקותו ית׳ שתשכון בתוכנו, והמטרה הזאת היא חיובית מבלי למצוא שום נקודת מוצא לנטות הימנה, כי השגחתו ית׳ חזקה עלינו עם ב׳ אופני השגחתו, שהם דרך יסורים ודרך תורה כמבואר.
אולם מבחינת המציאות המעשית, אנו מוצאים אשר השגחתו ית׳ מגיעה אלינו עם ב׳ דרכי השגחתו בבת אחת והמה נקראים בדברי חז״ל: דרך ארץ, ודרך תורה.
Сноски издания „Маамарей а-Сулам“ — 5 заметок, около 313 слов, скрыты авторским правом
Текст автора это не затрагивает