והארץ היתה תהו

בראשית א' · лист 8 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כדרו״ח הוּא קוֹל דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ וְאַתְקִיף לֵיהּ וְאַנְהִיג לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְרָזָא דָא קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם. וְכֵן ורוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אַבְנִין מְשַׁקְעָן גּוֹ תְּהוֹמֵי, דְּנַפְקֵי מַיָּיא מִנְהוֹן, וְעַל דָּא אִקְרוּן פְּנִי הַמָּיִם. רוּחַ אַנְהִיג וְאַתְקִיף לְאִינּוּן פָּנִים פְּנֵי תְהוֹם, דָּא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ וְדָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ.
רו״ח, הוּא קוֹל דְּשָׁארֵי עַל בה״ו, וְאַתְקִיף לֵיהּ וְאַנְהִיג לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ: רוח, שבהכתוב ורוח אלהים, הוא קול, השורה על בה״ו ומנהיג אותו בכל מה שצריך. פירוש, כי תיקון המסך בסוד צמצום ב׳ הנ״ל. נק׳ בשם רוח. (כנ״ל באות י״ז ע״ש בהסולם). כי המסך הזה מעלה או״ח וממשיך קומת ע״ס באור של קומת רוח, וכיון שבא מן הבינה הנקראת בשם אלהים, ע״כ נק׳ קומה זו שיצאה על המסך הזה בשם רוּחַ אֱלֹהִים. כי הוא רוח קודשא דנפיק מאלהים חיים שהוא הבינה, ע״ש. וקומה זו של רוּחַ נבחן לאור הז״א, כי רוּחַ הוא בחינת ז״א, והוא נק׳ קוֹל, כנ״ל.
וזה אמרו רו״ח, הוּא קוֹל דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ כי יש כאן ענין צמצום לחוד, שהוא הנק׳ חשך. ויש כאן ענין מסך לחוד הנק׳ רוח. וכן לעיל אומר ענין צמצום א׳ לחוד הנק׳ תהו, וענין מסך לחוד הנק׳ בהו. ולפיכך בחינת צמצום ב׳ הנק׳ חשך, שורה על התהו ואתקיף ליה ומכניעו, כנ״ל בסמוך. והמסך דצמצום ב׳ הנק׳ רוח, שורה על המסך דצמצום א׳ הנק׳ בהו ואתקיף ליה, לכלול אותו בתוכו, בכדי שיוכל להמשיך רוח אלהים חיים מן הבינה. וז״ש רו״ח, הוּא קוֹל דהיינו קומת ז״א הנמשך מאלהים חיים הנקרא קוֹל, דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ שהוא רוכב על המסך דצמצום א׳ הנק׳ בֹּהוּ, וְאַתְקִיף לֵיהּ וְאַנְהִיג לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ והוא מתקיף אותו ושולט עליו כדי להנהיג אותו בכל מה שצריך. כלומר שיוכל להמשיך עליו כל המוחין שצריך, שמתחילה ממשיך עליו קומת רוח חיים מהבינה ואח״כ גם בחינת ג״ר מהבינה, כמ״ש להלן בהמקרא דיהי אור. וכל כמה שכח המסך דבהו שולט, לא יוכל להמשיך מבחינת בינה כלום, כי כל בחינה מקבלת רק מבחינה שכנגדה ולא כלום מלמעלה מבחינתה, וע״כ כל עוד שכח המסך דבהו שולט על המלכות, שהיא בחינתה עצמה, לא תוכל המלכות לקבל מהבינה כלום. אלא אחר שהשיגה כח המסך דצמצום ב׳ הנק׳ רוח, שהוא בא מן המלכות שנכללה בבינה עצמה, ונעשתה מחמת זה כמו עצם הבינה, ע״כ יכולה לקבל מהבינה, כי נעשתה בזה כמו בחי׳ שכנגדה ממש. ולפיכך אומר, שהמסך דרוח שורה על המסך דבהו, ואתקיף ליה כדי לבטלו, ויוכל להמשיך כל מה דאצטריך אל המלכות, שהם ו״ק ומוחין מהבינה, כי אין תיקון להמלכות זולת ע״י המוחין מן הבינה כנודע.
אַבְנִין מְשַׁקְעָן גּוֹ תְּהוֹמֵי דנפקא מיא מִנְהוֹן, וְעַל דָּא אִקְרוּן פְּנִי הַמָּיִם: האבנים משוקעות תוך התהומות שמים יוצאים מהם, ועל כן נקראות פני המים. פירוש. כבר נתבאר לעיל, שתיקון המסך בהמלכות נק׳ בשם אבנין, משום שעל ידו מתאבנית המלכות שלא לקבל לתוכה את אור העליון, שעי״ז נעשה עליה הזווג דהכאה. ואומר שמשום שהמסך משוקע ומתוקן תוך התהומות, דהיינו בהמלכות. שע״י זווג דהכאה יוצא מים משם, לכן אומר הכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים. כי האבנין שהם המסך נקראות פני הַמָּיִם כי מזווגם יוצא המים שהם המוחין. והנה לעיל אצל המסך דצמצום א׳ הנק׳ בשם בהו, אומר אַבְנִין משקעין גּוֹ גליפא דתהו נפקי גּוֹ גליפא דמשקען תמן (אות כ״א ע״ש) וכאן בהמסך דרוח אומר “אַבְנִין מְשַׁקְעָן גּוֹ תְּהוֹמֵי דנפקא מַיָּיא מִנְהוֹן” ויש להבין ההפרש בין גליפא דתהו ובין גּוֹ תְּהוֹמֵי. והענין הוא, הצמצום א׳ נק׳ תהו ולא תְהוֹם, אלא הצמצום ב׳ נק׳ תהו״ם, כמ״ש וחשך על פני תהום, שפירושו מוצא המים בלבד, כי בחינת התהו שבו, כבר נמתק עם עליתו להבינה, ולא נשאר ממנו אלא בחינת מוצא מים בלבד.
וזה אמרו רוּחַ הוּא קוֹל דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ וכו׳ וְרָזָא דָא קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם, וְכֵן ורוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם ומשמיענו שמסך הזה דצמצום ב׳ הנק׳ רוח אלהים, אין בו מבחינת גליפא דתהו כמו בהמסך דבהו, משום דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ וְאַתְקִיף לֵיהּ וְאַנְהִיג לֵיהּ וכו׳, וע״כ אין בו אלא מבחי׳ צמצום ב׳ הנק׳ תהום, שהוא מוצא מים לבד, דהיינו מוצא למוחין, כי כח הדין דתהו חלף ועבר משם. ולפיכך מכנהו הכתוב בשם מים, כמ״ש ורוח אלהים מרחפת על פני המים, כי אַבְנִין משקעין גּוֹ תְּהוֹמֵי דנפקא מַיָּיא מִנְהוֹן כי המלכות לא נתאבנה שלא לקבל האור מטעם תוקף הדין של גליפה דתהו, אלא, היא נתאבנה שלא לקבל האור ולדחותו בזווג דהכאה, רק מטעם כדי לאפקא מייא, דהיינו כדי להמשיך קומת אור ממעלה למטה ולהלבישו עם האו״ח שלה ממטה למעלה. ולפיכך אִקְרוּן פְּנִי הַמָּיִם כי בחינת הצמצום נק׳ פְּנֵי תְהוֹם, בסוה״כ וחשך על פני תהום, ובחינת המסך נק׳ פני הַמָּיִם, כי הן הצמצום והן המסך לא באו כאן משום דין, אלא להוציא מים בלבד. כי רוּחַ אַנְהִיג וְאַתְקִיף לְאִינּוּן פָּנִים פְּנֵי תְהוֹם הרוח הנהיג והתקיף להפנים האלו הנקראות פני תהום. פירוש כי קומת הרוח שיצא על המסך, הנהיג וקיים את הפנים של פני תהום, וכן אתקיף את הפני תהום. כלומר, כי תחילה אנהיג וקיים את פני תהום כדי להוציא מיים בזווג דהכאה. ואח״כ גם אתקיף ליה לבטלו לגמרי, כנ״ל (באות י״ח) דישתאר ההוא זוהמא דלית ביה זוהמא כלל. עש״ה. והיינו בעת שרוצה להמשיך מוחין דג״ר בסו״ה יהי אור, כמ״ש להלן. וז״ש דָּא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ וְדָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ זה כפי מה שצריך לו, וזה כפי מה שצריך לו. כי בעת שצריך לקומת חסדים מהבינה הנק׳ מים הוא מנהיג ומקיים את הפני תְהוֹם ובעת שצריך להמשיך מוחין דג״ר, הוא מבטל אותו לשעתו, כדי שיוכל להמשיך מוחין דג״ר מהבינה.