והארץ היתה תהו

בראשית א' · лист 9 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כהתה״ו, עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם שד״י. בה״ו, עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם צְבָאוֹת. חשֶׁךְ, עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם אֱלֹהִים. רוּחַ עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם ידו״ד.
כה) תהו, עליה שריא שם שדי וכו׳. על תהו שורה השם שדי. סוד שם שדי, ה״ס הגבול והסיום של התפשטות האור. בסוד שאמר לעולמו די ולא יתפשט יותר. ובהיות הארץ, שהיא המלכות בבחינת תהו, שריא עלה השם שדי, דהיינו לבחינת גבול וסיום האור בלבד. כי האור לא היה יכול להתפשט לתוכה מכח הצמצום הרוכב עליה כנ״ל, ונמצא, שנסתיים האור ממעל לה, והיא עשתה סיום עליו, שהוא סוד שם שדי.
בהו, עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם צְבָאוֹת: על בהו שורה השם צבאות. סיום כל פרצוף מבחינת המסך דיסוד, נק׳ צבאות, בסוד אות הוא בצבאות שלו, כי הוא רומז על בחינת הזווג שאינו נעשה רק על המסך הזה, ומשם נולדים ויוצאים כל צבאות ה׳. וכיון שבהו ה״ס תיקון המסך בסוד הזווג, כנ״ל, נמצא שקנתה המלכות בחינת יסוד הנק׳ צבאות.
חשֶׁךְ עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם אֱלֹהִים: על חושך שורה השם אלהים. כי חשך, ה״ס צמצום ב׳, דהיינו עלית המלכות למקום בינה, כנ״ל, והבינה נק׳ אלהים, נמצא שהארץ, שהיא המלכות שנכללה בחושך הזה, הרויחה בזה שם אלהים מהבינה.
רוּחַ, עֲלֵיהּ שַׁרְיָא שֵׁם הוי״ה: על הרוח שורה השם הוי״ה. כי רוח ה״ס תיקון המסך דצמצום ב׳ בהמלכות, שהמשיכה קומת ז״א הנק׳ קול, מהבינה, בסוד “קול דרכיב על בהו ואנהיג ליה בכל מה דאצטריך”, כי מבחי׳ המסך דבהו לא היה ראויה המלכות למוחין דג״ר, הנקראים בשם הוי״ה, משום שכח הדין דגליפא דתהו שורה עליו, כנ״ל, אבל אחר שהשיגה מסך מבחינת בינה, בסוד אבנין משקען גו תהומי דנפקי מניה מייא, שפירושו, שאין בהמסך שום דין, אלא שהמסך נתאבן לעכב על אור העליון בכדי לעשות זווג דהכאה להמשיך קומת החסדים מהבינה, הרי יכולה המלכות לקבל עתה גם מוחין דג״ר הנקראים הוי״ה, בסוד יהי אור, שה״ס שם הויה, וז״ש, רוח, עליה שריא שם הוי״ה.
כורוּחַ חָזָק מְפָרֵק הָרִים לא בָּרוּחַ ה׳ וגו׳, שְׁמָא דָא לָא הֲוֵי בֵּיהּ, דְּהָא שד״י שָׁלְטָא עֲלֵיהּ בְּרָזָא דְּתֹהוּ. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָּרַעַשׁ ה׳, דְּהָא שֵׁם צְבָאוֹת שָׁלְטָא בֵּיהּ, בְּרָזָא דְּבֹהוּ. וְעַל דָּא אִקְרֵי בֹּהוּ. רַעַשׁ, דְּלָאו אִיהוּ בְּלָא רַעַשׁ.
רוּחַ חָזָק מְפָרֵק הָרִים לא בָּרוּחַ הוי״ה וכו׳: ברוח אינו שורה השם הוי״ה וכו׳. כי רוח חזק זה הוא יוצא מבחינת תהו (כנ״ל באות י״ט) ועל כן אומר הכתוב לא ברוח ה׳, כי בתהו רק שם שדי שורה עליו. וכן ברעש, שמבואר שם, שהוא יוצא מבהו, אומר הכתוב לא ברעש ה׳ רק השם צבאות שורה עליו. וכן באש היוצא מהחשך, אומר הכתוב לא באש ה׳, כי רק שם אלהים שורה עליה. אבל בקול דממה דקה, שהוא בא מבחינת רוח אלהים שעליו שורה השם הויה, אומר הכתוב, ויהי כשמע אליהו וכו׳ והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו, והנך מוצא, שבג׳ בחינות הראשונות, לא יצא מהמערה, רק בעת ששמע קול דממה דקה, יצא תיכף מהמערה וקבל פני ה׳, שהוא מטעם כי הכא אשתכח שֵׁם הוי״ה, וידע שהוי״ה מדבר אליו.