Раскрытие Единства

דעת תבונות · גילוי היחוד · лист 1 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כטאמרה הנשמה: עתה נשמע ההקדמה הזאת שאמרת:
לאמר השכל: אנו צריכים להבין עתה מהיכן נמצא כח באדם להשלים חסרונותיו, כיון שנברא חסר. אמנם, הנה אנחנו נכנסים עתה בים גדול ורחב ידים מאד, כי הצעות רבות וגדולות יצטרכו לנו קודם שנבא להשלמת עניננו. והנה לך צריך מתון מתון, להבין הדברים בסדר נכון, כי זה דרך החכמה - לקנות ידיעות זו אחר זו, עד שבסוף הכל יצא לאור ענין אחד שלם, שהוצרכו בעבורו כל ההקדמות ההם:
לאאמרה הנשמה: דבר דבריך על הסדר הנכון, ואני הנני מקשבת בכל ההמתנה וישוב המצטרך:
לבאמר השכל: ראשונה צריך שתדעי, שאף על פי שאמרנו כבר שרצה האדון ב״ה לתת השגה מיקר שלמותו אל נבראיו, ודאי הוא שלא היה הרצון בזה לתת להם השגה מכל שלמותו אשר אין לו סוף שיעור ותכלית כלל; אלא אדרבה, רק קצה קטן ממנו רצה לגלות להם, ובו יהיה כל תענוגם בהשיגם אותו, כמו שביארנו. וזה דבר פשוט ונרצה מאד, מן הטעם כי אי אפשר לעלול ונברא אשר כמונו להשיג כל שלמות הבורא ית״ש, וכענין שנאמר (איוב יא, ז), “החקר אלוה תמצא, אם עד תכלית שדי תמצא”. ונמצא, שכל מה שיוכלו להשיג הנבראים, לא יהיה אפילו כטפה מן הים הגדול מן השלמות של הבורא ית״ש:
לגאמרה הנשמה: זה פשוט אצל כל חכמי לב, וכבר נאמר (תהלים קו, ב), “מי ימלל גבורות ה׳” וגו׳:
לדאמר השכל: עתה כשנשיב אל לבנו כל סדרי מעשיו ית׳, כל המעשה הגדול אשר עשה מני שים אדם עלי ארץ, וכל אשר הבטיח לנו לעשות ע״י נביאיו הקדושים, הנה מה שמתברר לנו מכל זה בירור גמור - הוא עוצם יחודו יתברך. ותראי שכל שאר מעלות שלמותו הבלתי בעלת תכלית אינם מתבררים אצלנו כלל, שאין בנו כח להשיג אותם. דרך משל, ידענו שהוא חכם, אבל לא השגנו סוף חכמתו; ידענו שהוא יודע, ולא השגנו ידיעתו. ועל כן אמרו ז״ל (תפלת אליהו, תיקוני זוהר, הקדמה שניה), “אנת הוא חכים, ולאו בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין, ולאו בבינה ידיעא”. וכיון שאין אנו יכולים להשיג המעלות האלה, נמשך לנו מזה איסור החקירה בהם, כי על כל כיוצא בזה נאמר (חגיגה יג. בשם בן סירא ג, כא), “במופלא ממך אל תדרוש, במכוסה ממך אל תחקור”; וכן אמרו (ספר יצירה, פרק א), “אם רץ לבך - שוב למקום”:
אבל יחודו, אדרבא, זה מתגלה ומתברר לנו בירור גמור. ונמשך לנו מזה שלא די שהוא מתברר לנו, אלא שחייבים אנחנו להשיב אל לבנו הידיעה הזאת, לתקוע אותה בלבבנו בישוב גמור בלי שום פקפוק כלל. והוא מה שמצוינו משה רבנו ע״ה מפי הגבורה (דברים ד, לט), “וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד”. ופי עליון מעיד בעצמו ומודיע כי כל הנלקט מכל מסיבותיו הגדולות אשר הוא מתהפך בעולמו, הלא הוא גילוי יחודו הגמור הזה; כענין אמרו (דברים לב, לט), “ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי”, ומקרא זה נאמר אחר שכלל כל סיבוב הגלגל, שהיה עתיד ומזומן להיות סובב בעולם, שנכלל הכל בדברי השירה ההיא של האזינו, וכמו שפשטן של כתובים עצמן מוכיח, והנה חותם החזון שלו חתם בלשון הזה, “ראו עתה כי אני אני הוא” וגו׳. ובדברי הנביא ישעיה נתבאר בהדיא (ישעיה מג, י יא), “למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא, לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. אנכי אנכי ה׳ ואין מבלעדי מושיע”; וכמו שכתוב (ישעיה מד, ו), “אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים”; וכמו שכתוב (ישעיהו מה, ו ז), “למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני ה׳ ואין עוד. יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע, אני ה׳ עושה כל אלה”. והנה “למען ידעו”, “למען תדעו ותבינו” כתיב, משמע שרוצה שנדע בידיעה והבנה. ותכלית כל ההצלחה שהוא מבטיח לישראל הוא התברר יחודו לעיני הכל. ודבר זה נזכר פעמים אין מספר בדברי הנביאים ע״ה (ישעיהו ב, יא), “ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא”; (זכריה יד, ט), “והיה ה׳ למלך וגו׳ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד”; (צפניה ג, ט), “כי אז אהפוך אל עמים לקרוא כלם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד”. וסוף דבר, הלא זה עדותנו בכל יום תמיד (דברים ו, ד), “שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד”:
נמצא, שכל מה שמתברר לנו באמת מעוצם שלמותו הבלתי בעלת תכלית הוא רק יחודו השלם. שכאשר נביט בהבטה עיונית על כל המעשים אשר נעשו תחת השמים, נראה הילוך אחד שסובב והולך, והיתה מנוחתו רק גילוי האמת הזאת. עתה צריכים אנו להבין היחוד הזה, ומהו הנרצה בו, והוא מה שצונו הכתוב (דברים ד, לט), “והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים” וגו׳, משמע שצריך ישוב הדעת ועצה נכונה בענין הזה. וכבר אמרתי, זה ים גדול ורחב ידים הוא, שיש לנו לשוט בו כנפשנו שבענו: