חלק שני, פרק ב׳ — במקרי המין האנושי בעולם הזה

דרך ה׳ · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אעניני העולם הזה הזמנה לעולם הבא: הנה כבר הקדמנו היות תכלית בריאת המין האנושי לשיזכה ויגיע לטוב האמיתי שהוא ההדבקות בו ית׳ לעה״ב. ונמצא שסוף כל גלגוליו הנה הוא המנוחה לעה״ב אמנם גזרה החכמה העליונה היות ראוי ונאות שיקדם לזה מצבו בעה״ז נקשר ונגבל בחוקות טבע זה העולם שזה תהיה ההכנה האמיתית והראויה להגיע אל התכלית הנרצה ולפי השרש הזה סידר כל עניני זה העולם להיות להכנה ולהזמנה למה שיהיה אח״כ בעולם התכליתיי שהוא העה״ב:
בסוף גילגולי המין האנושי: אך ההכנה הזאת הנה היא סובבת על שני קוטבים הא׳ אישיי והב׳ כללי. האישיי הוא ענין קנית האדם את שלימותו במעשיו והכללי הוא התכונן המין האנושי בכללו לעה״ב ופי׳ זה הענין הוא כי בהיות המין האנושי נברא ביצ״ט וביצ״ר ובבחירה הנה לא ימנע האפשרות בחלקיו להיות מהם טובים ומהם רעים וסוף הגלגול צריך שיהיה שידחו הרעים ויקבצו הטובים ויעשה מהם כלל א׳ שלכלל ההוא יעותד העה״ב בטוב האמיתי המושג בו:
גחלוק הגמול בב׳ זמנים ובב׳ מקומות: ואולם חק הבחירה שמכריח האפשרות שזכרנו בחלקי המין האנושי להיותם טובים או רעים וכן להיות קצתם טובים וקצתם רעים הוא עצמו מכריח אפשרות זה. ג״כ במעשי כל איש מאישי המין שאולם אפשר שיהיו כלם טובים או כלם רעים ואפשר שיהיו קצתם טובים וקצתם רעים וזה ממה שמעכב קיבוץ השלימים שזכרנו כי כבר ימצא באיש א׳ עצמו ענינים טובים וענינים רעים ולהשגיח על קצתם ולא על השאר אפי׳ אם אותם שיושגח עליהם יהיו הרוב הנה אינו ממשפט הצדק כי שורת הדין נותנת שכל המעשים יוגמלו הן גדולים הן קטנים הן הרבה הן מעט. ע״כ גזרה החכמה העליונה לחלק הגמול בין לשכר בין לעונש בב׳ זמנים ובב׳ מקומות והיינו שהנה כלל המעשים יתחלק לרוב ולמיעוט ויודן הרוב לבדו במקום וזמן הראוי לו והמיעוט לבדו במקום וזמן הראוי לו ואולם הגמול האמיתי ועיקרי יהיה בעה״ב וכמ״ש ויהיה השכר השאר האדם הזוכה נצחיי להתדבקות בו ית׳ לנצח והעונש היותו נדחה מהטוב האמיתי ואובד. אמנם הדין לענין זה לא יהיה אלא ע״פ רוב המעשה אך למעשים טובים אשר לרשע ולמעשים הרעים אשר לצדיק ע״צ המיעוט ימצא העה״ז בהצלחותיו וצרותיו שבו יקבל הרשע גמול מיעוט הזכות אשר לו בהצלחותיו והצדיק עונש עונותיו ביסורין שבו באופן שיושלם המשפט בכל. וישאר הענין לעה״ב כמו שראוי למצב השלם ההוא דהיינו שישארו הצדיקים לבדם בלי תערובת רעים ביניהם והם בלי עיכובים בעצמם להנאה המעותדת להם והרשעים ידחו ויאבדו בלי שישאר להם טענה כלל: