חלק שני, פרק ב׳ — במקרי המין האנושי בעולם הזה

דרך ה׳ · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דהגהינם ושאר עונשים נפשיים: ואמנם גזר עוד חסדו ית׳ להרבות ההצלה לבני האדם שימצא עוד מין צירוף אחר למי שיתכן בו הצירוף. דהיינו למי שגבר בו הרע תגבורת גדול אך לא כ״כ שיהיה משפטו להאבידו לגמרי והוא כלל עונשים שהיותר רשום בהם הוא הדין בגהינם והכונה בו הוא להעניש החטא כפי חטאיו באופן שאחרי הענשו לא יהיה עוד חוב עליו על המעשה הרע שעשה ויוכל אחרי כן לקבל הגמול האמיתי כפי שאר מעשיו הטובים ונמצא שעי״ז האובדים ממש יהיו מזער לא כביר כי הנה לא יהיו אלא אותם שגבר בהם הרע שיעור כ״כ גדול שא״א שימצא להם מקום בשום פנים להיות נשארים בגמול האמיתי ובהנאה הנצחיית. והנה נמצא הדין מתחלק לג׳ חלקים כי עיקרו הוא לעולם שאחר התחיה כמ״ש. אך המעשים הראוים ליגמל קודם לכן הנה יש מהם שיוגמלו בעה״ז ויש מהם שיוגמלו בעולם הנשמות אכן משפטי הדין הזה בפרטיו איננו נודע כ״א לשופט האמיתי לבדו כי הוא היודע אמתת מציאות המעשים ותולדותיהם בכל בחינותיהם ופרטיהם ויודע מה מהם ראוי שיגמל בזמן א׳ ובדרך א׳ ומה בזמן אחר ובדרך אחר. ומה שידענו אנחנו הוא רק כלל דרכי ההנהגה הזאת על מה היא מיוסדת ואל מה היא סובבת והוא מה שביארנו שתכלית כל הענין הוא לקבץ קיבוץ שלמים שיהיו ראוים ליקבע לנצח בהתדבקותו ית׳ וכדי שענין זה ישתלם כראוי הוצרכו הענינים הקודמים האלה כלם להכין ולהזמין הענין הזה התכליתי וכמ״ש:
הסגולת היסורין: והנה כשתעמיק עוד בענין תראה שמלבד היות ענין זה נמשך ע״פ המשפט והדין כמ״ש הנה הוא מיוסד עוד ע״פ המציאות הנברא וזה כי הנה כבר ביארנו שהמעשים הטובים מעצימים הם באדם בגופו ונפשו מציאות שלימות ומעלה. והפכם המעשים הרעים מעצימים בו מציאות עכירות וחסרון והכל בשיעור מדוקדק כפי מה שהם המעשים לא פחות ולא יותר. והנה האיש הצדיק שהרבה בעצמו שיעור גדול מן הזוהר והמעלה אך מצד אחר מפני מיעוט מעשים רעים שעשה הנה נמצא בו תערובת קצת חשך ועכירות כל זמן שיש בו התערובת הזה איננו מוכן והגון לדביקות בו ית׳ ע״כ גזר החסד העליון שימצא לו צירוף והוא כלל היסורין ששם ית״ש בסגולתם להסיר מאותו האדם העכירות ההוא וישאר זך ובהיר מוכן לטובה בזמן הראוי. ואמנם כפי שיעור העכירות שקבל האדם במעשיו כך יהיו היסורין שיצטרכו לצירופו ואפשר שלא יהיה בכח היסורים הגופניים להסיר העכירות ממנו ויצטרכו לו יסורין נפשיים והכלל מתפרט לפרטים הרבה א״א לשכל האדם להקיף על כלם: