חלק שני, פרק ב׳ — במקרי המין האנושי בעולם הזה

דרך ה׳ · лист 3 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וזכות הרשעים כלה בעולם הזה: אכן הרשעים הגמורים הם אותם שנתעצם בם בעוצם רוע מעשיהם עכירות כ״כ גדול וחשך כ״כ רב עד שנשחתו בגופם ונפשם באמת ושבו בלתי ראוים בשום פנים להדבק בו ית׳. והנה אפשר שימצאו בידם קצת מעשים טובים אבל הם מעשים שבעלותם המאזני צדקו ית׳ אינם מכריעים את בעליהם לצד הטוב האמיתי כלל לא מצד כמותם ולא מצד איכותם כי הרי אלו היו מכריעים אותם לזה כבר לא היו נחשבים רשעים גמורים אלא מאותם שמצטרפים והולכים עד שמגיעים אל מצב מוכן לטוב. אכן כדי שלא תהיה מדה״ד לוקה שישארו מעשים אלה בלי גמול הוחק שינתן להם שכרם בעה״ז כמ״ש ונמצא הזכות ההוא כלה ואינו מגיע להעצים בהם שום מעלה אמיתית:
זבקבוץ בני העולם הבא יש בו מדריגות: ואמנם עוד פרט אחר עיקרי מאד יש בזה הענין והוא כי הנה בקיבוץ השלימים שזכרנו שיהיה לע״ל אין הכונה שיהו כלם במדריגה א׳ ובמעלה א׳ וישיגו השגה א׳ אך הדבר הוא שהנה שיערה החכמה העליונה עד היכן יכול להגיע הקצה האחרון פי׳ השיעור היותר פחות שבהתדבקות בו ית׳ וההנאה בשלימותו. וכנגד זה סידרה שכל מי שמעשיו יגיע לפחות אל השיעור הקטן ההוא כבר יוכל למנות בקיבוץ הזה שזכרנו ויהיה מן הנשארים לנצחיות להתענג בו. אך מי שאפילו לזה לא יגיע הנה זה יהיה נדחה לגמרי ואובד ואמנם כל מי שיזכה יותר הנה יהיה בקיבוץ עצמו יותר גדול ויותר עליון והיה מעומק עצתו ית׳ שיהיה האדם עצמו בעל טובו לגמרי בין בכלל בין בפרט פי׳ שלא די שלא יזכה לטוב אלא אחר שהשיגו בעמלו אלא אפי׳ פרט החלק שיותן לו לא יהיה אלא כפי מעשיו בדקדוק ונמצא שלא יהיה האדם במדרגה זולת מה שבחר ושם הוא עצמו את עצמו בה. וכבר ימצאו בקיבוץ ההוא עליונים ותחתונים גדולים וקטנים אבל לא יהיה לגובה מעלת האדם ושפלותה לגדלה ולקטנותה סבה אחרת אלא הוא עצמו באופן שלא יהיה לו תרעומת על אחר כלל:
חהדין למדריגת האדם בקבוץ בני העולם הבא: והנה על פי השרש הזה תמצא עוד הבחנה גדולה בדין המעשים לשפוט אותם שראוי שתגיע תולדותם לתת עילוי לאדם בקיבוץ השלימים שזכרנו ושיעור העילוי שיתנו. כי כבר ימצאו מעשים שכפי המשפט העליון המדוקדק והישר לא יגיעו לתת לאדם עילוי לזמן ההוא אלא יוגמלו בעה״ז ואז ישאר אותו האדם משפילי הנצחיים בקטני הקיבוץ ההוא. והנה זה דומה קצת לאותם שזכרנו למעלה שמקבלים שכרם בעה״ז ונאבדים לעה״ב אך נבדלים מהם הבדל גדול והוא כי אותם שזכרנו שהם הרשעים הגמורים הנה כלה כל כח מעשיהם הטובים בשכר שבעה״ז ואינם מגיעים אל הנצחיות כלל ואלו הנה כבר מעשיהם מגיעים אותם אל הנצחיות ואפי׳ שיצטרך להם צירוף נפשיי רב מאד הנה עכ״פ יש להם חלק בהשארות הנצחיי אלא שמפי קלקול מעשיהם אין מצותיהם מגיעות אלא לתת להם שם אותו החלק הקטן שאמרנו ורבים מזכיותיהם מקבלים אותם בעה״ז שאלו היה הדין נותן עליהם שיוגמלו בעה״ב ולא בעה״ז כבר היו נמצאים האנשים ההם במדריגה מן הגבוהות בקיבוץ השלימים:
טואולם בכל מה שזכרנו עד הנה הנה נתבאר ענין יסורי הצדיקים בעה״ז ושלות הרשעים וכן העונשים הנפשיים מצד מה של הכנה לגמול האמיתי שלע״ל. אך טובת הצדיקים בעה״ז נמשכת על דרך אחר ונשארה לפנים בס״ד וכל זה שביארנו הוא כפי הקוטב הב׳ הכללי שזכרנו להכנה אבל עניניה כפי הקוטב האישיי הולכים מהלך שונה מכל זה ונבארהו עתה בפרק בפ״ע בס״ד: