פרק יט׳ — בבאור חלקי החסידות

מסילת ישרים · лист 6 из 16
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּלְהוֹצִיא מִמִּי שֶׁלְּהָקֵל עַל עַצְמוֹ יֹאמַר אֵין הַכָּבוֹד אֶלָּא לִבְנֵי הָאָדָם הַמִּתְפַּתִּים בַּהֲבָלִים אֵלֶּה, אַךְ הקב״ה אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה, כִּי הוּא מְרוֹמָם מִדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנִשְׂגָּב מֵהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לַאֲמִתָּהּ דַּי בָּזֶה.
אָמְנָם הָאֱמֶת הוּא שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אֵל הַכָּבוֹד (תהלים כ״ט), וְאָנוּ חַיָּבִים לְכַבְּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ וְלֹא כְּבוֹדֵנוּ חָשׁוּב וְסָפוּן לְפָנָיו.
וּמִי שֶׁמְּמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְבּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא חוֹטֵא. הוּא מָה שֶׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי מִתְרַעֵם עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר ה׳ (מלאכי א׳): וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ
וְאוּלָם חֲזַ״ל הִזְהִירוּנוּ לְהִתְנַהֵג הֵפֶךְ זֶה בָּעֲבוֹדָה, וְאָמְרוּ (סוכה נ׳): בְּעִנְיַן מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ שֶׁלֹּא יְסַנְּנֵם בְּמִסְנֶנֶת, מִטַּעַם אֵימוּר דְּאָמְרִי לְהֶדְיוֹט, לַגָּבוֹהַּ מִי קָאָמַר?! לֵית לֵהּ הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ?!
רְאֵה נָא מָה חִסָּרוֹן יֵשׁ בְּמַיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ, וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכֵי אֲסוּרִים הֵם לַגָּבוֹהַּ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד.
וְאָמְרוּ עוֹד בְּסִפְרֵי (דברים י״ב): וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר.
וּכְבָר מָצָאנוּ קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, וְקַיִן הֵבִיא מִן הַפְּסֹלֶת מִפְּרִי הָאֲדָמָה כְּפֵרוּשָׁם זַ״ל, וּמֶה עָלָה בָּהֶם (בראשית ד׳:ד׳-ה׳): וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה.
וְאוֹמֵר (מלאכי א׳): וְאָרוּר נוֹכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לַה׳ כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי.
וְכַמָּה דְּבָרִים הִזְהִירוּנוּ זַ״ל שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלֵינוּ, וּכְבָר אָמְרוּ (שבת י״ד ; מגילה ל״ב): כָּל הָאוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה עָרֹם נִקְבָּר עָרֹם מִפְּנֵי בִּזּוּי הַמִּצְוָה.
וְסֵדֶר הַעֲלָאַת בִּכּוּרִים יִהְיֶה לָנוּ לְעֵינַיִם לִרְאוֹת מָה הוּא הִדּוּרָן שֶׁל מִצְוֹת, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ (בכורים פ״ג): הַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב וַעֲטָרָה שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְכוּ׳, עוֹד שָׁם: הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בִּקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב וְהָעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים כוּ׳, עוֹד שָׁם: שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים: בִּכּוּרִים, תּוֹסֶפֶת בִּכּוּרִים, וְעִטּוּר בִּכּוּרִים וְכוּ׳, הֲרֵי לָנוּ בְּהֶדְיָא כַּמָּה רָאוּי לָנוּ לְהוֹסִיף עַל גּוּפָהּ שֶׁל מִצְוָה כְּדֵי לְהַדְּרָהּ, וּמִכָּאן נִלְמוֹד לְכָל שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.