פרק יט׳ — בבאור חלקי החסידות

מסילת ישרים · лист 15 из 16
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְעַל זֶה אָמְרוּ (זהר כי תצא): אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. וְהִנֵּה הֶחָסִיד כָּזֶה מִלְּבַד הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּמַעֲשֵׂה מִצְוֹתָיו עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הִנֵּה וַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּצְטַעֵר תָּמִיד צַעַר מַמָּשׁ עַל הַגָּלוּת וְעַל הַחֻרְבָּן, מִצַּד מָה שֶׁזֶּה גּוֹרֵם מִעוּט כִּבְיָכוֹל לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִתְאַוֶּה לַגְּאוּלָּה לְפִי שֶׁבָּהּ יִהְיֶה עִלּוּי לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה, וּמִתְאַוֶּה וּמֵצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ׳, וְיִתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל גְּאֻלַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲשָׁבַת כְּבוֹד שָׁמַיִם לָעִלּוּי.
וְאִם יֹאמַר אָדָם מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי סָפוּן שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל הַגָּלוּת וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ׳, הֲמִפְּנֵי תְּפִלָּתִי יְכֻנְּסוּ הַגָּלוּיוֹת וְתִצְמַח הַיְּשׁוּעָה?
תְּשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (סנהדרין ל״ח): לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֹאמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וּכְבָר נַחַת רוּחַ הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים עַל זֹאת, וְאַף שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, הִנֵּה הֵם עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְהקב״ה שָׂמֵחַ בָּזֶה.
וְעַל הֶעְדֵּר זֶה הַדָּבָר הִתְרַעֵם הַנָּבִיא (ישעיהו נ״ט:ט״ז): וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ, וְאָמַר (שם ס״ג): וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ, וְאָמַר (ירמיהו ל׳:י״ז): צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ, וּפֵרְשׁוּ זַ״ל (סוכה מ״א): מִכְּלָל דְּבָעֲיָא דְּרִישָׁה.
הֲרֵי כָּאן שֶׁחַיָּבִים אֲנַחְנוּ בָּזֶה, וְאֵין לָנוּ לִפָּטֵר מִפְּנֵי מִעוּט כֹּחֵנוּ, כִּי עַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שָׁנִינוּ (אבות פ״ג): לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְאִי אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל הֵימֶנָּה.
וְאָמַר עוֹד הַנָּבִיא (ישעיהו נ״א:י״ח): אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה. וְאָמַר (שם מ׳): כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, וּפֵרְשׁוּ זַ״ל (תיקונים): שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם הֵם עוֹשִׂים לְטוֹבַת נַפְשָׁם וְלַהֲנָאָתָם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לַכַּוָּנָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת, וְלֹא מְבַקְּשִׁים עַל עִלּוּי הַכָּבוֹד וּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְהִתְרַבּוֹת אֶלָּא בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְרִבּוּי כְּבוֹדָם שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב״ה וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.