Введение

Предисловие сыновей автора · הקדמת בני הגאון המחבר · лист 2 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טאשר על כן על כל דברי האגרת הזאת משמיא אסכימו על ידי׳ דהרב הקדוש הנ״ל לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בש״ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא.
יויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בילבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו. *
יבוהיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ״ל שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר״ר שמעלקא ואחיו הרב מ״ו פנחס נ״ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין, והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו״ר בשני ההלכות הנ״ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.
יגובמיעוט שנים ב׳ נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ, הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם, לא הפריז על המדה לחלוק עליהם רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו. בחוץ חכמות תרונה בלוח השני הנקרא בשם קונטרס אחרון, כדי שיהיה כל אדם קורא כדרכו ההלכה הקבועה בטעמיה תהיה בפיו שגורה והפלפול יהיה למשכילים לבד מסורה ולעשות כרצון איש ואיש כל אחד על מקומו יבא.
ידוכן עשה גם בהלכות הצריכות לכל אדם המפוזרות בשאר חלקי הש״ע, ליקט אחד לאחד לעשות מהם לוחות הברית כתבנית חלק או״ח הנ״ל.
טוובחלק היו״ד שבו ההוראות איסור והיתר שלפני המורים יובאו פסקי ההלכה שינה טעמו ולשונו להיות שני הלוחות סביב הש״ע יחנו, האחד בירור ההלכה בטעמיה והשני בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמ׳ ופוסקים מדבש מתוקות. וסגנון אחד עולה לשניהן כמו בחלק או״ח הנ״ל: *
יזואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט״ז פעמים, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק״ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט״ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.