Введение

Предисловие сыновей автора · הקדמת בני הגאון המחבר · лист 5 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לבלזאת באנו בגודא רבא ובגזירות נח״ש, שלא ירים איש את ידו להדפיסם בעצמו או על ידי גירא דיליה לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי ההיתר שנתפשט שהמדפיסים שחוץ למדינה אין חוששין לנח״ש שבמדינה אחרת, היינו בהדפסה שמדפיסים ספר שאינו שלהם, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן גם משום השגות גבול לאו כל כמיניה לאסור חוץ למדינה, כי לא להם לבדם ניתנה כל הארץ. משא״כ בחבורי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל, אשר שלנו היא שזכינו מבית אבא מארי ז״ל, והרי יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש״ן מעל העוברים על דעתינו ובו ארור בו נדוי בו שמתא. והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו.
לגובכלל זה באנו להזהיר באזהרה נוראה על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל הן בנגלה והן בנסתר, שלא להביאם לבית הדפוס, רק אלינו יובא, ומשכורתו תהא שלימה מאתנו בכסף מלא מחירם, כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל, ואולי קודם חזרה נשנית. וגם כי לנו משפט הגאולה לקנות ולהקים בישראל שם אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל ולזכות נשמתו שיהא זכות הרבים תלוי בו. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב.
לדנאום דוב בער בא״א מו״ר הגאון החסיד קדוש ישראל כבוד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ״ל נבג״מ
להונאום חיים אברהם בא״א מו״ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ״ל נבג״מ
הקדמת והסכמת אדונינו מו״ר הרב הגדול המפורסם כש״ק מ׳ דוב בער בהגאון הרב המחבר נ״ע
לזזו תורת אמת לאמיתתה של הלכה פסוקה, בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז״ל נ״ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו, סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת״ת של אאמו״ר ז״ל.
לחאשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז״ל, שאם יגמור ה׳ בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין, לכללות אנ״ש מגדולם עד קטנם, בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים, ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.
לטועל זה אמרו רז״ל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה״ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העוה״ב שהוא שכר מצות, כידוע בפי׳ אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו״ר ז״ל).
מולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז״ל בפרט במצות ת״ת דרבים, מאנ״ש הקשורים באור תורתו, ברוחניות בנסתר שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו. ע״כ גוזרני עליהם, שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו בכל ספר זה שבא בדפוס כל חלק שלחן ערוך א״ח כמעט מראשו לסופו, שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר״פ יפה כל ההלכות כסדרן בחלק א״ח, כמעט מראשו לסופו מוגהים, ובמראי מקומות, ע״פ השגחת דודי הרב המפורסם מוהר״ר יהודא ליב מ״ץ דיאנעוויץ. וגם דודי הרב המופלג מוהר״ר מרדכי הגיה כפי כחו. ודאי שלא יצא מתח״י דבר שאינו מתוקן.