Цицит и облачение в талит

Орах Хаим · симан 8 · лист 1 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הִלְכוֹת צִיצִית וַעֲטִיפָתוֹ, וּבוֹ ל׳ סְעִיפִים
אכָּל הַקּוֹרֵא “קְרִיאַת שְׁמַע” בְּלֹא צִיצִית — מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ. וְהוֹאִיל שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז לְהַקְדִּים הַמִּצְוָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, לָכֵן תֵּכֶף וּמִיָּד אַחַר נְטִילַת יָדַיִם שֶׁיָּדָיו נְקִיּוֹת וְיָכוֹל לְבָרֵךְ — יִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית:
בוּכְשֶׁיַּתְחִיל לְהִתְעַטֵּף קֹדֶם שֶׁיִּתְעַטֵּף לְגַמְרֵי — יְבָרֵךְ מְעֻמָּד “לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית” (עַיֵּן בְּסִימָן כה ותִמְצָא טַעַם עַל זֶה). הַבּ׳ שֶׁל “בַּצִּיצִית” תְּהֵא נְקוּדָה בְּ׳פַתָּח׳:
גכָּל בִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת מְעֻמָּד, חוּץ מִבִּרְכַת הַשְּׁחִיטָה וְהַפְרָשַׁת חַלָּה שֶׁאֵינָן מִצְוָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְתַקֵּן מַאֲכָלוֹ.
אֲבָל עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת עַצְמָן — יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאֵין צְרִיכִים לִהְיוֹת מְעֻמָּד, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁצְּרִיכִים, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא:
דהָעֲטִיפָה בְּצִיצִית — אָמְרוּ חֲזַ״ל שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת דַּוְקָא מְעֻמָּד, וּמָצְאוּ לָהֶם סֶמֶךְ וְרֶמֶז מִן הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר כָּאן בַּצִּיצִית “וְהָיָה לָכֶם”, וְנֶאֱמַר בָּעֹמֶר “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם” — מַה “לָּכֶם” הָאָמוּר בָּעֹמֶר צָרִיךְ לִהְיוֹת מְעֻמָּד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּסִימָן תפט — אַף כָּאן מְעֻמָּד:
היֵשׁ אוֹמְרִים מִדְּתִקְּנוּ חֲזַ״ל לְבָרֵךְ “לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית”, מִכְּלָל דְּהַמִּצְוָה הִיא לְהִתְעַטֵּף דַּוְקָא. וְכָל עֲטִיפָה שֶׁאֵינָהּ כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים — אֵינָהּ נִקְרֵאת עֲטִיפָה, אֶלָּא לְבִישָׁה. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים, דְּהַיְנוּ לְכַסּוֹת הָרֹאשׁ עִם הַפָּנִים עַד גֻּמּוֹת שֶׁבַּלֶּחִי לְמַטָּה מִפִּיו. וּלְדִבְרֵיהֶם טַלִּיתוֹת קְטַנּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין בָּהֶן עֲטִיפַת הָרֹאשׁ — פְּטוּרִין מִצִּיצִית לְגַמְרֵי:
ואֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל כְּסוּת שֶׁל אַרְבַּע כְּנָפוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בָּהּ עִטּוּף — חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה “עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם”, וְכָל מַלְבּוּשׁ וּבֶגֶד בְּמַשְׁמָע, וְהָעִטּוּף אֵין לוֹ אֲפִלּוּ רֶמֶז בַּתּוֹרָה כְּלָל. וּמַה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים לְבָרֵךְ “לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית”, הַיְנוּ לְפִי שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לַעֲטֹף רֹאשָׁם בְּטַלִּיתָם, וְאַף בִּימֵיהֶם לֹא הָיוּ מִתְעַטְּפִין כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְעַטְּפִין בִּכְסוּתָם וְעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם, פַּעַם בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ וּפַעַם בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, לָכֵן אַף אֲנַחְנוּ אַף שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין “לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית” — אֵין אָנוּ צְרִיכִין יוֹתֵר.