Цицит и облачение в талит

Орах Хаим · симан 8 · лист 6 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבאִם לוֹבֵשׁ טַלִּית קָטָן בְּבֵיתוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו “לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית”, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם אִם אַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו גַּם כֵּן “לְהִתְעַטֵּף”, וְאֵינוֹ נִפְטָר בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּםה דְּהַהֲלִיכָה מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת חָשׁוּב הֶפְסֵק וְאַף אִם לֹא הִפְסִיק בְּשׁוּם שִׂיחָה בֵּינְתַיִם, וַאֲפִלּוּ הָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם אֲפִלּוּ רוֹצֶה לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל בְּבֵיתוֹ, רַק שֶׁקֹּדֶם שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל יָצָא חוּץ לְפֶתַח בֵּיתוֹ וְחָזַר — הֲוֵי הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַטַּלִּית קָטָן לִלְבִישַׁת הַטַּלִּית גָּדוֹל, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. אֲבָל אִם לֹא יָצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ בֵּינְתַיִם, אֲפִלּוּ אִם בֵּרַךְ עַל טַלִּית קָטָן בְּחֶדֶר זֶה וְהוֹלֵךְ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵי הַחֲדָרִים הֵם בְּבַיִת אֶחָד — לֹא חָשׁוּב הֶפְסֵק מַה שֶּׁהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה, אִם אֵינוֹ מַפְסִיק בְּשִׂיחָה אוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.
כגהַפּוֹשֵׁט טַלִּיתוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁפּוֹשֵׁט דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וְלִלְבּשׁ מִיָּד — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו כְּשֶׁיַּחֲזֹר וְיִלְבָּשֶׁנּוּ מִיָּד, אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר עָלָיו טַלִּית קָטָן, אֲפִלּוּ פּוֹשֵׁט בְּבַיִת זֶה וְחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ בְּבַיִת אַחֵר — לֹא הֲוֵי הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ אוֹתוֹ הַטַּלִּית בְּעַצְמוֹ שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ עָלָיו, וְגַם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ כְּלָל מִלְּבִישָׁתוֹ, לָכֵן נִפְטַר בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו כְּשֶׁלְּבָשׁוֹ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה.
אֲבָל אִם כְּשֶׁפְּשָׁטוֹ לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וְלִלְבּשׁ עַד לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אַחַר־כָּךְ נִמְלַךְ לְלָבְשׁוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו, אֲפִלּוּ נִשְׁאַר עָלָיו טַלִּית קָטָן, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יָצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ כְּלָל בֵּינְתַיִם וְחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר שֶׁפּוֹשְׁטוֹ:
כדוְכֵן אֲפִלּוּ אִם כְּשֶׁפְּשָׁטוֹ הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וּלְלָבְשׁוֹ מִיָּד, אֶלָּא שֶׁאַחַר־כָּךְ שָׁכַח אוֹ נִמְלַךְ מִלִּלְבּשׁ עַד לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת — אֲזַי צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו, אֲפִלּוּ לֹא יָצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ כְּלָל בֵּינְתַיִם וְחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר שֶׁפּוֹשְׁטוֹ:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
דההליכה מביתו לבית הכנסת כו׳. כן כתבו הש״ע והמגן אברהם. ואע״פ שהט״ז חולק על זה, מכל מקום לפי מה שכתב המגן אברהם כל דבריו דחויין.
דמה שהקשה מהתוספות לא קשה מידי, דהתם הוי בבית אחד, עיין בזבחים ריש פרק ג ובמסכת מידות ודו״ק ובבית אחד לא הוי הילוך הפסק כלל, כמו שכתב המגן אברהם. ובזה מיושב מה שהקשה החכם צבי על התוספות, ודו״ק היטיב.
ומ״ש הט״ז דאם כן הוי ליה למחשב תיכף כו׳ אישתמיטתיה מה שכתב הבית יוסף בסימן רו בשם שבלי לקט, וכן פסק רמ״א שם בהגהה, דאפילו בשתיקה אסור להפסיק, ואף להרד״א שחולק על זה כמו שכתב המגן אברהם, מכל מקום מודה דלכתחילה אסור להפסיק.
ומ״ש הט״ז מסימן קד לא קשיא מידי, דאף הרב בית יוסף מודה דההליכה בעצמה אינה הפסק, אלא השינוי מקום מביתו לבית הכנסת הוא דהוי הפסק, כמו שכתב המגן אברהם, ובסימן קד מיירי בבית אחד. ואפילו מבית לבית נמי לא קשיא מידי, דבאמצע מצוה לא שייך הפסק כמו שכתב המגן אברהם. ואם כן מאחר שנסתלקו כל התמיהות של הט״ז פשיטא דנקטינן כהשלחן ערוך.