Хазан в Амиде и ответ «амен»

Орах Хаим · симан 124 · лист 5 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טוְאַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה יַעֲנֶה אָמֵן, בֵּין אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ יְדֵי תְּפִלָּה בֵּין אוֹתָם שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי תְּפִלָּה. וְהַכַּוָּנָה שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ: אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הַמְבָרֵךְ וַאֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה, כִּי אָמֵן הוּא לְשׁוֹן הַאֲמָנַת דְּבָרִים.
וְאָמֵן שֶׁאַחַר שְׁאֵלוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כְּגוֹן אָמֵן שֶׁבַּקַּדִּישׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — יְכַוֵּן עַל הֶעָתִיד שֶׁיֵּאָמְנוּ דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו שֶׁל זֶה וִיקֻיְּמוּ בִּמְהֵרָה.
וּבִבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וּבִרְכַּת “רְצֵה” וְ“שִׂים שָׁלוֹם”, שֶׁחֲתִימָתָן הִיא שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לִשְׁמוֹ וְגַם יִחוּל וְקִוּוּי שֶׁיְּקֻיַּם דָּבָר זֶה בִּמְהֵרָה — טוֹב לְכַוֵּן גַּם כֵּן בְּאָמֵן ב׳ הָעִנְיָנִים, שֶׁאֱמֶת הוּא דָּבָר זֶה וְשֶׁיֵּאָמְנוּ דְּבָרָיו (שֶׁל זֶה) וִיקֻיַּם דָּבָר זֶה בִּמְהֵרָה:
ילֹא יָשִׂיחַ שִׂיחַת חֻלִּין בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה. וְאִם שָׂח — הוּא חוֹטֵא וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא אֲפִלּוּ יֵשׁ ט׳ זוּלָתוֹ, שֶׁכָּל הַמֵּשִׂיחַ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר עֲסוּקִין בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם — מַרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא כָּל כָּךְ — לֹא יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
וִילַמֵּד אָדָם בָּנָיו הַקְּטַנִּים וִיחַנְּכֵם לַעֲנוֹת אָמֵן. וּמִיָּד שֶׁהַתִּינוֹק עוֹנֶה אָמֵן — יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
וְצָרִיךְ שֶׁיְּחַנְּכֵם לַעֲמֹד בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. וְאוֹתָן שֶׁרָצִים וְשָׁבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׂחוֹק — מוּטָב שֶׁלֹּא לַהֲבִיאָם כְּלָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת:
יאלֹא יַעֲנֶה אָמֵן חֲטוּפָה, דְּהַיְנוּ כְּאִלּוּ הָאָלֶ״ף נְקוּדָה בַּחֲטָ״ף (קָמַ״ץ אוֹ קָמַץ חֲטָ״ף, אֶלָּא בְּקָמַ״ץ גָּדוֹל). וְכֵן שֶׁלֹּא יַחְטֹף וִימַהֵר לַעֲנוֹת אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הַמְבָרֵךְ.
וְכֵן לֹא יַעֲנֶה אָמֵן קְטוּפָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּחְסִיר קְרִיאַת הַנּוּ״ן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ בַּפֶּה שֶׁתְּהֵא נִכֶּרֶת. וְכֵן לֹא יִפְסֹק הַתֵּבָה לִשְׁתַּיִם.
וְלֹא יַעֲנֶה אָמֵן יְתוֹמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַמְתִּין עִם הָעֲנִיַּת הָאָמֵן, אֶלָּא מִיָּד שֶׁכָּלְתָה הַבְּרָכָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ יַעֲנֶה אָמֵן. וְאִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַאֲרִיךְ הַרְבֵּה בַּנִּגּוּן שֶׁל “וְאִמְרוּ אָמֵן” — יֹאמַר מִיָּד אָמֵן, כִּי הַאֲרָכַת הַנִּגּוּן הַרְבֵּה הוּא הֶפְסֵק.